הקמת גוף ממשלתי לקביעת מעמד של פליט
לאחר שנים של משא ומתן בדבר העברת האחריות להליכי ה-RSD מהנציבות לממשלת ישראל, הוקמה בשנת 2002 ועדה בין-משרדית המכונה הוועדה למעמד פליטים (NSGB). הוועדה, שהורכבה מנציגי משרדי הפנים, המשפטים והחוץ, החלה את עבודתה בהתאם לנוהל של משרד הפנים משנת 2001 לטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל (עודכן בשנת 2011).
בשלב זה המשיכה הנציבות לראיין מבקשי מקלט ולבחון את המקרים שלהם, אך לא הייתה מעורבת עוד בקבלת ההחלטות בדבר מעמד פליט. במקום זאת, הנציבות הגישה את המלצותיה באשר לבקשות מקלט לוועדה למעמד פליטים. על הוועדה למעמד פליטים הוטל לשקול את הצעותיה של הנציבות ולהגיש המלצה משלה לשר הפנים, שבידיו הופקדה שהסמכות הבלעדית לאישור או דחייה של בקשות מקלט. אנשים המוכרים כפליטים מקבלים אשרת תושב ארעי -ויזה A5, אותה יש לחדש מדי שנה עד שלוש שנים.
בין השנים 2002 ו-2008 נכנסו לישראל כמעט 30 אלף מבקשי מקלט, בעיקר ממדינות אפריקה. אריתריאים וסודאנים שהגיעו לישראל דרך גבולה הדרומי עם מצרים לא הורשו להגיש בקשות מקלט עקב כניסתם הבלתי מורשית. במקום זאת הם קיבלו ”אשרת שחרור מותנה“, הידועה בכינויה ויזה 2 (א) 5, שאותה יש לחדש מדי חודשיים או שלושה, וכן גישה לא רשמית לשוק העבודה.
במהלך השנים הללו, הנציבות התבקשה על-ידי ממשלת ישראל להמשיך לקיים הליכי RSD ולהגיש את המלצותיה לוועדה למעמד פליטים. אולם עם הגידול במספרם של מבקשי המקלט שהגיעו לישראל, הממשלה הביעה עניין ונכונות רבים יותר לקבל על עצמה את מלוא האחריות לקבלת בקשות מקלט ולטיפול בהן.
מחודש מארס 2008 החלה הנציבות בתהליך העברת הליכי רישום הפליטים למדינה, ולאחר-מכן העבירה לידיה את הטיפול ב-הליכי ה-RSD במלואו.
שלושים אנשי צוות של רשות האוכלוסין וההגירה (PIBA) שזה עתה הוקמה גויסו להכשרה מקיפה ולתקופת עבודה משותפת של שלושה חודשים של רשות האוכלוסין וההגירה והנציבות. אנשי רשות האוכלוסין וההגירה עבדו במשרד הנציבות, שם הוכשרו בידי מומחים בינלאומיים לפליטים ולהגירה מישראל, מלשכת מחלקת האוכלוסין, הפליטים וההגירה במשרד החוץ האמריקאי, מקנדה, ממטה האו"ם בז'נבה, ועוד.
ההעברה הסופית של הליכי ה-RSD מהנציבות לממשלת ישראל נעשתה ביולי 2009, עם הקמת יחידת RSD מיוחדת במשרד הפנים, המתמחה ברישום ובהערכה של מבקשי מקלט ובהגשת המלצות בנוגע לבקשות מקלט לוועדה למעמד פליטים.
כיצד קובעת ישראל מיהו פליט?
ישראל חתמה הן על אמנת הפליטים משנת 1951 והן על הפרוטוקול משנת 1967, אך הוראות הסכמים אלה לא עוגנו בחוקי המדינה. במקום זאת, הליך ה-RSD של ישראל מוסדר על-ידי נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל משנת 2011 (להלן ”הנוהל“). הנוהל הנו הנחיה משרדית פנימית שפורסמה מכוח סמכותו של שר הפנים להנהיג מדיניות בהתאם לחוק הכניסה לישראל. הנוהל מתעדכן מדי פעם, ועודכן לאחרונה באוקטובר 2019.
האחריות לקבלה ולרישום של בקשות מקלט, לעריכת ראיונות לקביעת זכאות ולגיבוש המלצות לצורך קבלת החלטה מוטלת על יחידת ה-RSD ברשות האוכלוסין וההגירה. מקרים מסוימים עשויים להיות מופנים לוועדה למעמד פליטים, בעוד שבאחרים יחידת ה-RSD עשויה להכריע לבדה. הבקשות מטופלות באמצעות אחד מארבעת ההליכים הבאים:
- נוהל דחיית בקשה ’על הסף‘. מועמדים המגישים בקשה לאחר שחלפה שנה מיום שנכנסו לישראל מבלי שסיפקו הצדקה מספקת לעיכוב
זה, כאלה שאינם מצליחים להוכיח את זהותם או את אזרחותם, או שלא העלו בבקשתם אף אחד מהטעמים שנקבעו באמנת הפליטים משנת 1951 לזכאות למעמד של פליט, נכללים בנוהל זה. - נוהל מהיר עבור אזרחיה של ’ארץ מוצא בטוחה‘: מועמדים שהם אזרחי ”מדינה בטוחה“, כפי שהוגדרה על-ידי מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה (כיום גאורגיה, אוקראינה ורוסיה), ואשר בקשותיהם אינן מפרטות נסיבות פרטניות השונות מאלו שנכללו בהגדרת ”המדינה הבטוחה“, מנותבים להליך זה.
- סדר דין מהיר/הליך מקוצר: הליך זה משמש לטיפול במועמדים שאינם נחשבים למהימנים, ושבקשותיהם נחשבות חסרות בסיס או שנמצא כי הפחד שלהם אינו מבוסס. יחידת ה-RSD שולחת את המלצתה השלילית ליושב ראש הוועדה למעמד פליטים, הבוחן את המקרים ומגיש את המלצותיו השליליות להכרעתו של מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה.
- הליך רגיל: בקשות שלא טופלו באמצעות אחד ההליכים שפורטו לעיל, לרבות מקרים מורכבים עם המלצות שליליות וכל המקרים שבהם ניתנו המלצות חיוביות, מועברות להליך הרגיל. בנוהל זה, מליאת הוועדה למעמד פליטים דנה במקרה ומגישה את המלצתה להכרעת שר הפנים. בפועל, רק החלטות מעטות ביותר מגיעות למליאת הוועדה, הנפגשת בדרך כלל אחת לחודש ודנה בערך בשמונה מקרים בכל מושב.
מלבד קטינים שאינם מלווים וקורבנות סחר בבני אדם, מבקשי המקלט אינם נהנים מגישה לסיוע משפטי מטעם המדינה בהליכי המקלט שלהם או בשום הליך אחר שאינו פלילי. כדי לסייע למבקשי מקלט בהליך המשפטי, הנציבות משתפת פעולה עם כמה ארגונים לא ממשלתיים ועורכי דין המספקים סיוע וייצוג משפטי ללא תשלום. המדינה מספקת מתורגמנים במהלך כל הראיונות, אם כי תיקון שהוכנס לאחרונה בנוהל מאפשר למבקשי מקלט להביא עמם מתורגמנים משלהם, במקרה שהמדינה אינה מסוגלת לספק מתורגמן לשפה הרלוונטית.
הטיפול בבקשות מקלט אינו מוגבל בזמן, למעט הדרישה כי מקרים הנבחנים על-פי הנוהל הרגיל יועברו לוועדה למעמד פליטים תוך חודשיים מרגע הראיון בהליך ה-RSD.
על החלטות שליליות באשר למתן מקלט ניתן לערער בתוך 30 יום בבית הדין לעררים, שסמכות השיפוט שלו חלה כמעט על כל סוגיות ההגירה, לרבות מקלט. על החלטות בית הדין לעררים ניתן לערעור בבית המשפט המחוזי, ועל פסק דינו של זה ניתן לערער בפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לעשות כך. ראוי לציין, כי לא בית הדין ואף לא בתי המשפט, אינם מקיימים בדרך כלל בחינה מחדש (לגופו של עניין) ובמקום זאת הם מחזירים את התיק לבדיקה חוזרת ביחידת ה-RSD או בוועדה למעמד פליטים.
החל מה-14 ביוני 2020, מבקשי המקלט נדרשים למלא טופס בקשה מקוון ל-RSD. ניתן למלא את הטופס באנגלית, עברית או ערבית. לאחר שבקשתם תיבחן על-ידי רשות האוכלוסין וההגירה, יקבלו המבקשים הודעה על המועד שבו עליהם להתייצב בפני ממונה ביקורת הגבולות במתקן האכיפה בבני ברק. אם המבקש אינו מתייצב במקום במועד שנקבע, בטלה זכותו להגיש בקשת מקלט. לאחר שיחידת ביקורת הגבולות מאשרת את פרטי המבקש, ביכולתו להשלים את הגשת בקשת המקלט שלו ולהתראיין על-ידי הרשויות הרלוונטיות. למבקש תונפק אשרה בהתאם לנוהל הטיפול במבקשי מקלט.
בדצמבר 2020, יחדית הטיפול במבקשי מקלט עברה ללוד. הכתובת החדשה היא: בנין א.ר.פ.ל, ישראל זמורה 1, לוד, קומה 3. שעות קבלת קהל למוזמנים בלבד. דרכי הגעה בתחבורה ציבוריות: קווים 1, 150, 462, 475. דואר אלקטרוני: [email protected]. לחצו כאן כדי להוריד ולשתף את העידכון בערבית ובטיגרית.
מסמכים ומקורות
**פרסומים של כותבים שאינם מטעם נציבות האו”ם לפליטים אינם משקפים בהכרח את עמדת נציבות האו”ם לפליטים ואת התכנים אותם היא מקדמת
- נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל, משרד הפנים (עודכן לאחרונה ב-10.10.2019)** – עברית | אנגלית
- שיקולים משפטיים באשר לגישה להגנה ולקשר בין הפליט למדינה השלישית בהקשר של חזרה למדינת המוצא או העברה למדינות שלישיות בטוחות (2018) – אנגלית
- הנה ערלה אזנם: הליכי מקלט בישראל (המוקד לפליטים ולמהגרים, 2018)**
- מתן הגנה: סיוע למדינות בקבלת האחריות לקביעת מעמד הפליטים (2014) – אנגלית
- תפקיד ההשגחה של נציבות האו”ם לפליטים (2002) – אנגלית
- התייעצויות עולמיות בנושא הגנה בינלאומית / מסלול שלישי: גישה להליכים – ’מדינות שלישיות בטוחות‘, ’מדינות מוצא בטוחות‘ ו’מגבלות זמן‘ (2001) – אנגלית
- הערת רקע על מושג ”המדינה הבטוחה“ ועל מעמד פליט (EC\SCP\68 (1991 – אנגלית
- המושג ”ארץ המקלט הראשונה“ – אנגלית