קביעת מעמד של פליט, או RSD, הוא התהליך המשפטי או המינהלי שבאמצעותו ממשלות או נציבות האו"ם לפליטים קובעות אם אדם המבקש הגנה בינלאומית נחשב לפליט על-פי המשפט הבינלאומי, האזורי או המדינתי.
מטרתו העיקרית של ה-RSD היא לספק הליך קבלת החלטות הוגן ומהיר, שיבטיח בצורה הטובה ביותר את העמידה בחובות המשפטיות הבינלאומיות המעוגנות במסמכים בינלאומיים בנושא פליטים וזכויות האדם.
מעמד הפליט מנוהל, ברמה הבינלאומית, על-פי האמנה משנת 1951 בדבר מעמדם של פליטים והפרוטוקול שלה משנת 1967. מדינות שהן צד לאמנת הפליטים מ-1951 קיבלו על עצמן חובות ספציפיות כלפי פליטים, לרבות קביעת נהלים המזהים מיהו פליט ולכן זכאי לזכויות ולהגנות המוקנות מכוחה.
תהליך ההערכה והקביעה מיהו פליט הזכאי להגנה בינלאומית הם באחריות המדינה אליה מגיע פליט ו/או מגיש בקשה למעמד של פליט.
בנסיבות מסוימות, הנציבות רשאית לנהל הליך RSD במסגרת המנדט שלה לזיהוי אנשים שבתחום אחריותה. הכרה על-ידי הנציבות כפליט היא כלי חיוני להגנה על מבקשי מקלט ולמציאת פתרונות יציבים וארוכי טווח עבורם כגון יישוב מחדש. נציבות האו"ם לפליטים רשאית לנהל הליך לקביעת מעמד של פליט כאשר:
- המדינה אינה צד לאמנת הפליטים משנת 1951 או לפרוטוקול שלה משנת 1967;
- המדינה היא צד לאמנת הפליטים משנת 1951 אך לא כוננה הליכי מקלט;
- המדינה היא צד לאמנת הפליטים משנת 1951 אך הותירה בעינן הגבלות גיאוגרפיות ביחס לתחולתה, ולפיכך היא שוללת את גישתם של אנשים מסוימים להליכי המקלט שלה; ו
- על-פי הערכת הנציבות ישנם ליקויים חמורים בהליך המקלט של המדינה, המונעים ממבקשי מקלט לקבל מעמד של פליט ו/או לזכות בהגנה נאותה.
הנציבות פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם מדינות כדי לסייע להן לקבל על עצמן אחריות רבה יותר להליך ה-RSD ולשפר את נהלי ה-RSD שלהן.
בישראל הופקדה הנציבות, לבקשת הממשלה, על ניהול הליכי ה-RSD החל מאמצע שנות השבעים. זאת על אף שישראל נמנית עם המדינות החותמות המקוריות על אמנת הפליטים משנת 1951 ועל הפרוטוקול שלה משנת 1967.
בשנת 1976 הקימה הנציבות משרד "נציג של כבוד" בישראל שעליו הוטל לקדם את יישום האמנה משנת 1951 ביחס למבקשי מקלט המגיעים לישראל.
במהלך עשרים וחמש השנים שלאחר-מכן ניהלה הנציבות את הליכי ה-RSD מטעם ישראל, ושלחה המלצות בנוגע לבקשות מקלט למטה הנציבות בג'נבה, שם התקיים תהליך קבלת ההחלטות לגבי מתן מעמד של פליט בישראל. אם נקבע לאדם מעמד של פליט, משרד הפנים הישראלי כיבד את ההחלטה והוציא לפליט אשרה.
בשנת 2008 החלה הנציבות בתהליך העברת הליכי ה-RSD למדינת ישראל ובשנת 2009 הועברה האחריות רשמית לישראל.
נתונים בנושא מקלט
בהתבסס על נתונים סטטיסטיים שהעבירה רשות האוכלוסין וההגירה לנציבות האו”ם לפליטים, מאז הועברה האחריות ל-RSD מהנציבות למשרד הפנים ביולי 2009 ניתן מעמד פליט רק ב-72 מקרים מתוך 81,799 בקשות מקלט שהתקבלו בסך הכול. לפיכך שיעור ההכרה בפליטים בישראל עומד על פחות מ-0.1 אחוז (עודכן לאחרונה ביולי 2020).
נכון לאמצע 2020 היו 36,802 בקשות מקלט תלויות ועומדות של מבקשי מקלט מכמעט תשעים מדינות ברחבי העולם. 30 אחוזים מהבקשות הוגשו על-ידי נשים וילדות. חמשת הלאומים המובילים של אנשים הממתינים למענה על בקשת המקלט שהגישו למדינת ישראל הם אריתראים (12,181), רוסים (4,970), סודאנים (4,536), אוקראינים (3,678), וגאורגים (1,311).
לנתונים מעודכנים תקופתית, הקליקו כאן לקריאת דוחות רשות האוכלוסין וההגירה על נתונים בדבר זרים בישראל.
הקליקו כאן כדי ללמוד על שתי הסוגיות העיקריות המשפיעות על מבקשי המקלט בישראל:
1) מעמד של פליט לאנשים המסרבים לשרת בצבא.
2) אשרה הומניטארית לתושבי חבל דארפור.
מסמכים ומקורות
**פרסומים של כותבים שאינם מטעם נציבות האו”ם לפליטים אינם משקפים בהכרח את עמדת נציבות האו”ם לפליטים ואת התכנים אותם היא מקדמת
- דו”חות רשות האוכלוסין וההגירה – נתוני זרים בישראל**
- עמ”נ (י-ם) 18-04-12154 רשות האוכלוסין וההגירה נ’ מסגנה (אפריל 2018)**
- מסגנה נ’ משרד הפנים, ערעור 1010-14 (פברואר 2018)**
- בקשה שהגישה הנציבות לבג”ץ להצטרף כידידת בית המשפט בבג”ץ 7146/12 (2 ביוני 2013) – אנגלית
חדשות וסיפורים בנושא
ישראל לוקחת על עצמה את הערכת בקשות המקלט שבוצעה עד עכשיו בידי נציבות האו”ם לפליטים
הודעה לעיתונות | 25 בינואר 2002 | UNHCR
לראשונה: מבקש מקלט מדארפור הוכר כפליט
חדשות | 23 ביוני 2016 | YNet
