28 בנובמבר 2010: הממשלה מקבלת את החלטה מס' 2507 המסמיכה אותה להקים מרכז שהייה לאנשים הנכנסים למדינה באורח בלתי חוקי דרך גבול מצרים ("מסתננים"). על-פי ההחלטה המתקן יופעל על-ידי שירות בתי הסוהר.
דצמבר 2011: בהמשך להחלטה מס' 2507, הממשלה מאמצת מדיניות של הרתעת "מסתננים" הכוללת:
1.הקמת גדר לאורך הגבול עם מצרים;
2.עידוד עזיבה לארצות המוצא או למדינות שלישיות;
3.מעצר ממושך.
9 בינואר 2012: תיקון מס' 3 לחוק למניעת הסתננות מתקבל בכנסת. התיקון נכנס לתוקף ב-3 ביוני 2012 כהוראת שעה התקפה למשך שלוש שנים.
תיקון מס' 3: סעיף 1 לחוק למניעת הסתננות המתוקן מגדיר מסתנן כאדם שאינו תושב כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, שנכנס לישראל שלא דרך תחנת גבול שקבע שר הפנים לפי חוק הכניסה לישראל. יתר על כן, סעיף 30 א' לתיקון קובע כי ניתן להחזיק אדם כזה במעצר, על סמך צו גירוש שהוצא נגדו/ה, למשך עד שלוש שנים (משך תוקפו של התיקון) או עד לגירושו/ה, למעט בנסיבות ספציפיות (המוגבלות לטעמים הומניטאריים, נסיבות רפואיות או גיל; קטינים שאינם מלווים; כאשר השחרור יסייע בהליכי הגירוש, או לפי שיקול דעתו של ממונה ביקורת הגבולות).
4 באוקטובר 2012: מוגשת עתירה לבג"ץ המערערת על חוקיותו של תיקון מס' 3 לחוק למניעת הסתננות.
16 בספטמבר 2013: פסיקת בג"ץ בנושא תיקון מס' 3: בג"ץ מוצא פה אחד כי מעצרם של "מסתננים" למשך שלוש שנים אינו חוקתי; רוב של 8 מתוך 9 שופטים קובע כי יש לבטל את תיקון מס' 3. בית המשפט מקציב למשרד הפנים 90 יום לבדיקת תיקיהם של המוחזקים במתקן המשמורת סהרונים.
10 בדצמבר 2013: תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות מתקבל בכנסת.
תיקון מס' 4: סעיף 30 א' לחוק, מכוח תיקון מס' 4, קובע מעצר אוטומטי למשך שנה של "מסתננים" חדשים המגיעים, וכן מסגרת נורמטיבית להעברה בכפייה של מסתננים למתקן שהייה למשך שלוש שנים (משך תוקפו של תיקון מס' 4).
פרק ד' החדש בחוק מתיר את הקמתו של מתקן השהייה "חולות" בנגב. מדובר למעשה במתקן מעצר, על אף שהוא מוגדר כמתקן שהייה "פתוח" (התייצבות לרישום שלוש פעמים ביום מדי יום, מתקן הכפוף לסמכות שירות בתי הסוהר בישראל). פרק ד' החדש מתיר מעצר לתקופות ממושכות (עד שנה אחת, ברציפות) לאנשים שלא התייצבו בזמן לחידוש אשרת השחרור המותנה שלהם או לאנשים שהפרו את כללי המשמעת במתקן השהייה. אריתריאים וסודאנים המוחזקים בסהרונים מכוח תיקון מס' 3 הועברו לאחר מכן לחולות; בנוסף, הרשויות החלו לזמן למתקן חולות אריתראים וסודאנים ששהו בארץ זמן רב.
22 בספטמבר 2014: פסיקת בג"ץ בנושא תיקון מס' 4: בג"ץ פוסק כי תיקון 4 אינו חוקתי. תוקף הפסיקה מיידי בכל הנוגע למעצר החובה במתקן סהרונים. יישומה לגבי הפרק הנוגע למתקן חולות מושעה למשך 90 יום על מנת לאפשר את גיבושו של הסדר חלופי. עם זאת, ביטולה של חובת ההתייצבות היומית בצהריים תקף מיידית.
8 בדצמבר 2014: "החוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים" מתקבל בכנסת ונכנס לתוקף ב-17 בדצמבר 2014. הליך החקיקה כולל תיקונים לשני חוקים שונים: תיקון מס' 5 ל'חוק למניעת הסתננות' ותיקון ל'חוק עובדים זרים'.
תיקון מס' 5: סעיף 30 א' בגרסתו על-פי תיקון מס' 5 מקצר את מעצרם האוטומטי של "מסתננים" חדשים לשלושה חודשים, שאחריהם הם יועברו אוטומטית למתקן השהייה חולות. פרק ד' תוקן גם הוא, באופן המצמצם את משך שהיית החובה במתקן חולות ל-20 חודשים. החוק ותקנות רשות האוכלוסין וההגירה מכילים פטור מוגבל משהיית החובה במתקן חולות לנשים, ילדים, גברים מעל גיל 60, הורים לקטינים תלויים וקורבנות סחר בבני אדם ועבדות. החוק ממשיך לאפשר תקופות מעצר ממושכות (של עד שנה אחת, שירוצו ברציפות), של אנשים שלא התייצבו בזמן לחידוש אשרת השחרור המותנה שלהם או לאנשים שהפרו את כללי המשמעת במתקן השהייה, לרבות חובת ההתייצבות (שצומצמה לפעם אחת ביום, בין השעות 22:00-20:00, וחובת הלינה במתקן).
תיקון לחוק עובדים זרים: התיקון מחייב את מעסיקיהם של אנשים המוגדרים כ"מסתננים" להפקיד שני סוגים של תשלומים לקרן מיוחדת: סכום חודשי בשווי של 16% משכרו החודשי של העובד, אותם משלם המעביד כתרומה לפנסיה ופיצויי פיטורים, וכן סכום המנוכה מדי חודש משכרו של העובד בערך של 20% מהשכר. העובדים, כמעט כולם אריתריאים וסודאנים, יכולים לקבל את הניכויים שנצברו בפיקדונם רק עם עזיבתם את ישראל. מי שנותר בארץ לאחר שתוקף אשרת השהייה שלו פג ייקנס בהפקעה הדרגתית של כספים אלה על-ידי המדינה, עד להפחתה של 33%. החלתו של תיקון חוק עובדים זרים הושעתה עד לשנת 2017.
15 בדצמבר 2014: מוגשת עתירה לבג"ץ נגד תיקון מס' 4.
18 בדצמבר 2014: מוגשת עתירה לבג"ץ נגד תיקון מס' 5.
31 במרץ 2015: הממשלה מכריזה על מדיניות של העתקת מגוריהם בכפייה של אריתריאים וסודאנים למדינות שלישיות ששמן לא צוין ואשר עומדות, על-פי הטענה, בשש אמות המידה שדרש היועץ המשפטי לממשלת ישראל: (1) לא מתנהלות במדינות אלה מלחמה /מהומות כלליות; (2) אין חוות-דעת של נציבות האו"ם לפליטים שלפיה אין להרחיק אל מדינות אלה; (3) ככלל, לא תשקף באותן מדינות סכנה לחייו או לחירותו של המסתנן על בסיס גזע, דת, לאום או השתייכות לקבוצה חברתית או פוליטית כלשהי; (4) ניתן לבקש באותן מדינות מעמד של פליט או ליהנות מהגנה זמנית, או למצער, המדינות הללו מחוייבות לעקרון אי-ההרחקה והן לא תעברנה את המסתנן למדינה אחרת שבה תישקף סכנה לחייו או לחירותו; (5) קיים במדינות אלה איסור על עינויים או יחס אכזרי או משפיל אחר; ו-(6) המדינות האלה מתחייבות לאפשר למסתנן חיים בכבוד (לפחות אופק שהייה ואפשרות לעבוד ולהתפרנס). על-פי מדיניות זו, אנשים שיאותו לעזוב את ישראל יקבלו עם יציאתם 3,500 דולר אמריקאי; אנשים שיסרבו יעצרו לתקופה בלתי מוגבלת מכוח הסעיף בדבר "היעדר שיתוף פעולה" בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.
30 באפריל 2015: מוגשת עתירה ראשונה (#1) נגד מדיניות העתקת המגורים בכפייה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
5 במאי 2015: הממשלה מעכבת את יישום מדיניות העתקת המגורים בכפייה ושולחת לרואנדה צוות בין-משרדי לבדיקת העובדות שתפקידו לבחון את תנאי הקליטה וההגנה שיעמדו לרשותם של אנשים שמגוריהם יועתקו למדינה זו. בית המשפט המחוזי דוחה את העתירה ב-14 במאי 2015.
1 ביולי 2015: מוגשת עתירה שנייה (#2) נגד מדיניות העתקת המגורים בכפייה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, המתבקש להוציא צו מניעה נגד המעצרים. בית המשפט המחוזי דוחה את הבקשה לצו מניעה ב-17 ביולי 2015.
11 באוגוסט 2015: פסיקת בג"ץ בעניין תיקון מס' 5 לחוק למניעת הסתננות: בית המשפט פוסק פה אחד כי סעיף 30 א', שמתיר מעצר לתקופה של עד שלושה חודשים, הינו חוקתי. עם זאת, בית המשפט קובע כי חובת השהות בת עשרים החודשים במתקן חולות אינה מידתית ועל כן אינה תקפה. בג"ץ מורה לכנסת לחוקק בתוך חצי שנה הוראות חדשות שייקבעו שהות קצרה יותר.
12 באוגוסט 2015: בית מהמשפט העליון מוציא את צו המניעה שסירב בית המשפט המחוזי בבאר שבע להוציא, נגד מעצרם של עותרים שערערו על צו ההרחקה שהוצא להם במסגרת מדיניות העתקת המגורים הכפויה.
23 באוגוסט 2015: איסור על מגורים ועבודה בתל אביב ובאילת: אריתריאים וסודאנים ששוחררו ממתקן חולות אינם מורשים להתגורר ולעבוד בתל אביב ובאילת. על הפרה תנאי זה נקבע עונש של מעצר מכוח תיקון מס' 5 (עד 30 יום בגין הפרה ראשונה, עד 45 יום בגין ההפרה שנייה, ועד 60 יום בגין כל הפרה נוספת).
27 באוגוסט 2015: פרסום קריטריונים חדשים לזימון למתקן חולות: החל מה-30 באוגוסט 2015, כל הגברים מאריתריאה וסודאן שאינם פטורים מהתנאים שנקבעו בתיקון מס' 5 יזומנו לחולות, ללא קשר למועד כניסתם לישראל.
8 בנובמבר 2015: בית המשפט המחוזי בבאר שבע דוחה שוב עתירה נגד מדיניות העתקת המגורים בכפייה, וקובע כי העותרים לא הצליחו להוכיח כי תישקף סכנה לחייהם ולחירותם של אנשים שמקום מגוריהם יועתק. העותרים מערערים על ההחלטה בבית המשפט העליון.
11 בפברואר 2016: תיקון מס' 6 לחוק למניעת הסתננות מתקבל בכנסת ומצמצם את משך שהיית החובה במתקן חולות מ-20 חודשים ל-12.
7 באוגוסט 2016: משרד הפנים מפרסם נוהל חדש בעניין שהיית החובה בחולות, לפיו ממונה ביקורת הגבולות ברשות האוכלוסין וההגירה רשאי להורות, על-פי שיקול דעתו, על שהיית חובה של עד 12 חודשים, תוך התחשבות במרכיבים הבאים:
*גילו של האדם
*מצבו הרפואי
*הליכים מתקדמים להסדרת מעמד
*בקשת מקלט תלויה ועומדת שהוגשה לפני ה- 16.2.15
*מקרים הומניטריים מיוחדים
30 באוקטובר 2016: רשות האוכלוסין וההגירה מודיעה כי יוצאי דארפור לא יזומנו עוד לחולות.
3 בינואר 2017: תיקון בחוק עובדים זרים מתקבל. בעקבות התיקון הוקמה "קרן פיקדון" הכפופה לרשות האוכלוסין וההגירה, והוחלט על ניכוי משכר העובדים החל ב-1 במאי 2017.
13 במרץ 2017: מוגשת עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את התיקון משנת 2014 לחוק עובדים זרים.
13 ביוני 2017: פסיקת בג"ץ בעניין תנאי החיים במתקן חולות. בג"ץ קובע כי מספר הדיירים בחדר יצומצם בתוך תשעה חודשים מ-10 ל-6, וכי קטגוריית "חומרי הניקוי" (הכוללת סבון ושמפו) תוסר מרשימת הפריטים שאסור להכניס למתקן חולות.
28 באוגוסט 2017: בג"ץ מאשר את מדיניות הממשלה בנושא העתקת מגורים בכפייה למדינות שלישיות ומאפשר, עקרונית, מעצר של אנשים המסרבים להעתקת מגוריהם. עם זאת, בית המשפט קבע גם כי מכיוון שההסכם עם מדינות שלישיות נגע רק להעתקת מגורים מרצון, המדינה אינה יכולה לעצור אנשים המסרבים שמגוריהם יועתקו לתקופה העולה על 60 יום.
24 באוקטובר 2017: הממשלה מודיעה על שינויים בהסכם העתקת המגורים. כדי לתת מענה לחששות שהעלה בג"ץ, הממשלה מודיעה על תיקון הסכם העתקת המגורים שחתמה עם אחת המדינות השלישיות (ככל הנראה רואנדה) באופן שיאפשר את העתקת מגוריו של אדם בניגוד לרצונו.
17 בנובמבר 2017: נציבות האו"ם לפליטים מפרסמת הודעה לעיתונות בה היא מביעה דאגה עקב הודעת הממשלה בנושא העתקת מגורים בכפייה של מבקשי מקלט למדינות שלישיות.
11 בדצמבר 2017: הכנסת מעבירה תיקון לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ח-2017 שמטרתו להאריך בשלושה חודשים את ההסדרים להפעלת מתקן חולות, לקראת הפעלתה הקרבה של מדיניות העתקת המגורים בכפייה. מתקן חולות נועד להיסגר עד אמצע מרץ 2018.
1 בינואר 2018: הממשלה מפרסמת נוהל חדש להעתקת מגורים בכפייה: על-פי הנוהל, גברים אריתריאים וסודאנים רווקים שלא הגישו בקשות מקלט, שבקשות המקלט שלהם נדחו, או שהגישו בקשות מקלט לאחר ה-1 בינואר 2018, חייבים לעזוב את ישראל תוך 60 יום (לשוהים במתקן חולות הוקצבו 30 יום בלבד). מהחוק פטורים נשים, קטינים, הורים לקטין תלוי בישראל וקורבנות של עינויים וסחר בבני אדם שזכו להכרה, אך לא קבוצות פגיעות אחרות הכוללות קורבנות עינויים, אנשים עם מחלות ובעיות רפואיות, קשישים וכו'. הגירוש נועד להתחיל ב-1 באפריל 2018.
מחאה ציבורית נגד העתקת מגורים כפויה של מבקשי מקלט: תוכנית הממשלה לגירוש מבקשי מקלט לרואנדה ואוגנדה נתקלת במחאה ציבורית נרחבת ברחבי הארץ. המחאה מגיעה לשיאה בעצרת בכיכר רבין ב-24 במרץ 2018, בהשתתפות 25,000 בני אדם.
23 בינואר 2018: עתירות נגד הגירוש מוגשות לבג"ץ.
15 במרץ 2018: בג"ץ מקפיא את גירוש האריתריאים והסודאנים עד להודעה חדשה.
16 במרץ 2018: מתקן חולות נסגר לאחר פקיעת תוקפו של פרק ד' בחוק.
2 באפריל 2018: הממשלה ונציבות האו"ם לפליטים חותמות על 'מסגרת של הבנות משותפות לקידום פתרון כולל למבקשי מקלט אריתראים וסודאנים בישראל'. במסגרת ההסכם, נציבות האו"ם לפליטים אמורה לסייע ביציאת חלק מאוכלוסייה זו למדינות המערב במסגרת מדיניות ומכסות הקבלה שלהן (יישוב מחדש, איחוד משפחות, חסות פרטית, תוכניות קליטה הומניטארית וכו'). במקביל, ישראל אמורה להעניק מעמד חוקי הולם וזכויות לאלה מהם שיוותרו במדינה, כמו גם מתן הכשרות מקצועיות שיסייעו לקידום הכלה כלכלית וכן בפיזור וולונטרי של אוכלוסייה בתוך ישראל.
3 באפריל 2018: ההסכם בין נציבות האו"ם לפליטים לממשלה מבוטל.
10 באפריל 2018: בג"ץ מאריך את צו המניעה הזמני נגד הגירוש ואת הכללים לפיהם יש לשחרר אנשים שנעצרו לאחר שסירבו להעתקת מגוריהם לרואנדה או אוגנדה, בהיעדר אישור של היועץ המשפטי לממשלה להסכם העתק המגורים ולתנאיו.
24-16 באפריל 2018: הממשלה מודיעה לבג"ץ כי לא נחתם הסכם עם אוגנדה בנושא העתקת מגורים בכפייה, ולפיכך, כמעט כל העצורים משוחררים. עוד מודיעה הממשלה לבית המשפט על הפסקת כל ההליכים הנוגעים להעתקת מגורים בכפייה וכי מעתה יתקיימו רק הליכים לעזיבה מרצון.
30 באפריל 2018: בעקבות העדכונים שמסרה הממשלה לבג"ץ, שמשמעותם השעייה בפועל של תוכנית העתקת המגורים בכפייה, מסכימים העותרים למחיקת העתירה.
23 באפריל 2020: בג"ץ קובע כי תוכנית הפיקדון – שנכפתה על מבקשי מקלט מאריתריאה ומסודאן מכוח התיקון לחוק עובדים זרים משנת 2014 – אינה חוקתית שכן היא פוגעת בזכויות הקניין שלהם. הממשלה מצווה להבטיח שכספי הפיקדון (20% ניכוי משכרו של העובד) יוחזרו להם בתוך 30 יום.
25 באפריל 2021: בית המשפט העליון נותן פסק דין באשר ל-2,445 מבקשי מקלט משלושה אזורים בסודאן (דארפור, הנילוס הכחול והרי נובה) שהגישו את בקשות המקלט שלהם לרשות האוכלוסין וההגירה לפני ה-11 ביוני 2017. בית המשפט פסק כי העיכוב בטיפולו של משרד הפנים בבקשות אלו אינו סביר. בית המשפט קבע כי אם עד סוף השנה משרד הפנים לא יגבש מדיניות עקרונית לגבי בקשות אלו ולא יקבל החלטות פרטניות בכל בקשה מבלי לקבוע מדיניות עקרונית, לא יעניק מעמד הומניטרי או יקל על יציאתם מרצון מישראל, לרבות חזרה לסודאן, יהיה על משרד הפנים להעניק למגישי הבקשות מעמד של תושבות זמנית באמצעות אשרת A5 עד להכרעה סופית בבקשות המקלט האישיות שלהם. בית המשפט הדגיש כי אשרת A5 אין משמעה הכרה במעמד פליט וכי זהו סעד זמני התקף עד להכרעה סופית בבקשות המקלט הפרטניות שלהם על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. ב-26 בדצמבר 2021 הודיע משרד הפנים כי בהתאם לפסיקת בית המשפט הוא יעניק אשרות A5 לקבוצה של 2,445 סודאנים משלושת האזורים שצוינו לעיל ואשר הגישו בקשות מקלט לפני 11 ביוני 2017.
ב-30 בספטמבר 2021: בית המשפט העליון אישר כי הפרקטיקה של רשות האוכלוסין וההגירה להנפיק למבקשי מקלט אשרות עם מגבלות גיאוגרפיות (האוסרות על מבקשי מקלט להתגורר בערים מסוימות) היא מדיניות חוקית שנועדה לשרת מטרה לגיטימית. בית המשפט אף הורה למשרד הפנים לפרסם בעתיד נוהל ברור ובו קריטריונים להגדרות כאלה.
מארס 2022: בתגובה לעתירות שהגישו ארגונים שותפים של נציבות האו"ם לפליטים בדרישה לממש את זכותם של מבקשי מקלט בוגרים לטיפול רפואי, המדינה הודיעה לבית המשפט כי ועדה בין-משרדית החליטה להעניק ביטוח בריאות לזרים שאינם יכולים לחזור לארץ מוצאם. אולם, מועד כניסתה של תכנית ביטוח זו לתוקף טרם נודע. בחודש אפריל 2022 דווח בכלי-התקשורת כי לדברי בעל תפקיד רשמי בשלכת שר הבריאות אמור להתפרסם מכרז לאספקת שירותים אלה.
אפריל – מאי 2022: ב-6 באפריל 2022 פרסם משרד הפנים באתר האינטרנט שלו כי בכוונתו להסיר את ההגנה הקבוצתית מאזרחי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו בישראל החל ב-6 במאי 2022. ב-3 במאי 2022 הגישו ארגונים שותפים של נציבות האו"ם לפליטים עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה למנוע את יישום החלטת משרד הפנים. ב-18 במאי 2022 הוציא בית המשפט המחוזי צו מניעה זמני כמבוקש ומנע את יישום תוכניתו של משרד הפנים, שלה הסכים נציג משרד הפנים ממשרד היועץ המשפטי לממשלה.
נובמבר 2021: ממשלת ישראל מצהירה כי בכוונתה להצטרף לאמנת איסטנבול למניעה ומאבק באלימות נגד נשים.
אפריל 2022: המועצה האירופית אישרה את בקשתה של ישראל להצטרף לאמנה. לבקשה צורפו הסתייגויות בנושאים הנוגעים למבקשות מקלט: נשים שאינן אזרחיות הזוכות לתושבות חוקית אם קשריהן עם אזרח או תושב קבע יופסקו בגלל אלימות במשפחה; קבלת בקשות מקלט על בסיס מגדר; ואי-החזרה של נשים לארצות מוצאן אם נשקפת להם סכנה בהן (עקרון אי-ההחזרה). הממשלה טוענת כי התקנות הקיימות של רשות האוכלוסין וההגירה נותנות מענה הולם לנושאים אלו.
ביוני 2022, בהינתן הבחירות הכלליות המתקרבות, הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי רק הממשלה החדשה, שתוקם לאחר הבחירות, תוכל לאשר את ההצטרפות לאמנת איסטנבול.
מסמכים ומקורות
**פרסומים של כותבים שאינם מטעם נציבות האו”ם לפליטים אינם משקפים בהכרח את עמדת נציבות האו”ם לפליטים ואת התכנים אותם היא מקדמת
- נוהל פיקדון לעובדים זרים שהם מסתננים, מספר נוהל 9.0.0004 (עודכן לאחרונה 12 במאי 2020)** – עברית | אנגלית
- בג"ץ ,2293/17 חוק הפיקדון (23 באפריל 2020)** – עברית | אנגלית
- חוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה) (תיקון), התשע"ז (2017)** – עברית | אנגלית
- בג"ץ 8665/14, טשומה נגה דסטה ואח' נ' הכנסת ואח' (10 באוגוסט 2015)** – אנגלית
- בקשת הנציבות להצטרף כידידת בית המשפט בבג"ץ 7146/1 (2013) – עברית | אנגלית
- נוהל הסדרת הטיפול במבקשי מקלט בישראל (מדינת ישראל משרד המשפטים, 2003)** – עברית | אנגלית [הגירסה האנגלית של הנוהל לקוחה מתוך: ”ישראל – מקלט בטוח?, דו"ח ונייר עמדה“, נכתב על ידי רופאים לזכויות אדם ואוניברסיטת תל אביב – הפקולטה למשפט ע"ש בוכמן, ספטמבר 2003, נספח א', עמ' 68-71]
- חוק עובדים זרים (תשנ"א-1991)** – עברית | אנגלית
- חוק הכניסה לישראל (תשי"ב-1952)** – עברית | אנגלית [שימו לב: סעיף 2 (א) (5) זמין רק בגרסה העברית]