משמורת

נציבות האו"ם לפליטים קוראת מזה שנים למדינות לבחון מחדש מדיניות ופרקטיקות של החזקת מבקשי מקלט ופליטים במשמורת. וזאת מהסיבות הבאות:

• החזקה במשמורת מונעת מימוש של זכויות אדם בסיסיות ופוגעת בחירויות יסוד.
• החזקה במשמורת פוגעת נפשית וגופנית ביחידים ובמשפחות בטווח הקצר והארוך.
• ישנן ראיות מוצקות לכך שלהחזקה במשמורת יש השפעה עמוקה ושלילית על בריאותם והתפתחותם של ילדים, ללא קשר לתנאים בהם הם מוחזקים, ואפילו כאשר מדובר במשמורת לפרקי זמן קצרים.
• החזקה במשמורת לא תוכל לעולם להוות פתרון לתנועתם של פליטים, מבקשי מקלט ומהגרים; אפילו המדיניות הנוקשה והמחמירה ביותר של החזקה במשמורת לא תרתיע מפני הגירה לא מוסדרת ולא תמנע מאנשים לבקש מקלט.
• החזקת מהגרים במשמורת היא יקרה במושגי תקציבים לאומיים.

בקשת מקלט אינה מעשה בלתי חוקי, ולפיכך, גם מי שנכנס לשטח מדינה או נשאר בשטחה ללא היתר מוגן מפני ענישה, ובכלל זה ענישה בצורה של כליאה או של הגבלות תנועה אחרות. לפיכך, המשפט הבינלאומי קובע כי החזקתם של מבקשי מקלט ופליטים במשמורת תעשה רק כאמצעי חריג וכמוצא אחרון, לאחר שהוכח כי כל האפשרויות האחרות אינן הולמות במקרה הפרטני. בראש ובראשונה, יש לחפש תמיד חלופות משמורת, וקיימות חלופות רבות החל בפחות פולשניות וכלה באלה המוכוונות יותר לאכיפה.

עצם העובדה שאמצעי המשמורת ננקט נגד אדם בהתאם לדיני ההגירה של המדינה ואושר על-פי הם, אינו הופך אותו בהכרח למוצדק וחוקי. יש להוכיח כי ההחזקה במשמורת סבירה והכרחית. סבירותו ונחיצותו של אמצעי זה תלויות במידתיות שלו ביחס למטרה שאותה נועד להשיג. מכך עולה שיש לשקול תחילה אמצעים פחות פולשניים להשגת אותן מטרות (לפיכך, יש לחפש חלופות). בכל המקרים, יש לאפשר לפליטים ולמבקשי מקלט במשמורת לקבל הליך של ביקורת אודות חוקיותה ונחיצותה של החזקתם במשמורת. כליאה שאינה כפופה לביקורת שיפוטית יעילה היא שרירותית.

וכאשר נמצא כי ההחזקה במשמורת נחוצה לצורך זיהויים של פליטים ומבקשי מקלט בשלב הראשוני של הליכי המקלט, תנאי המשמורת צריכים לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים המתייחסים במיוחד לתקופת משמורת קצרה ככל הניתן. בפרט, אין להאריך החזקה במשמורת למטרות ענישה, או להמשיך ולהחזיק אדם במשמורת כאשר הליכי המקלט וזמן הכרעת הזכאות לקבלת מעמד פליט מתארכים.

מהי ’משמורת מהגרים‘?

”משמורת מהגרים“ Immigration Detention היא החזקה ו/או ריתוק של אנשים הכפופים לבקרת הגירה, לרבות מבקשי מקלט, בעת שהם ממתינים לאשרת כניסה למדינה או לפני הרחקתם ממדינה. משמורת כזו מתקיימת במגוון מתקנים, לרבות בתי כלא ומתקני כליאה ייעודיים המנוהלים על-ידי רשויות ציבוריות או קבלנים פרטיים, או ב”אזורים הבינלאומיים“ של שדות התעופה. צווי משמורת עשויים להיות מונפקים בהליך מנהלי או שיפוטי, אך הדבר קורה גם ללא סמכות חוקית.

משמורת מהגרים אמורה להיות שונה מ'משמורת רגילה', במסגרתה אנשים החשודים או כאלה שנמצאו אשמים בפעילות בלתי חוקית כלואים במקום סגור שממנו אינם יכולים לצאת כרצונם. משמורת מהגרים לא נועדה לשמש הליך פלילי והיא אינה מעידה על פעילות בלתי חוקית. עם זאת, מבקשי מקלט שומרי חוק נכלאים לעיתים בניגוד לרצונם ונכפים עליהם הליכים הדומים הרבה יותר למשמורת פלילית.

בקשה למקלט מדיני אינה מעשה בלתי חוקי. אין להעניש או להפליל אנשים הנמלטים ממלחמה ורדיפה בגין מימוש זכותם לבקש מקלט מדיני. מעצרם של פליטים ומבקשי מקלט צריך להיעשות רק בהיעדר חלופות בנות קיימא, וכאשר הדבר הכרחי לצורך השמירה על הסדר הציבורי, בריאות הציבור או הביטחון הלאומי. במקרה כזה, יש להשתמש במשמורת כהזדמנות לאמת את זהותו של הפרט, לערוך ראיון מקלט מקדמי או לאמת חששות ביטחוניים. מלבד הסיבות הללו, משמורת עלולה להיחשב כשרירותית ובלתי חוקית על-פי המשפט הבינלאומי, גם כאשר הכניסה למדינה נעשתה בניגוד לחוק.

ניטור משמורת 

ניטורן של מערכות לאומיות למשמורת מהגרים כדי להבטיח כי מבקשי מקלט זוכים ליחס הוגן ולגישה להליכי מקלט הנו אחד מתפקידיה העיקריים של נציבות האו"ם לפליטים ברחבי העולם. בישראל פועלת נציבות האו"ם לפליטים בשיתוף פעולה הדוק עם הרשויות הרלוונטיות לביצוע משימה זו.

בנוסף לתפקיד הפיקוח שלה, נציבות האו"ם לפליטים גם מסייעת לממשלות בתכנון ובקידום יוזמות של חלופות משמרות באמצעות קמפיין ”מעבר למעצר“ Beyond Detention, אסטרטגיה עולמית להפסקת החזקתם של ילדים במשמורת, ליישום חלופות משמורת ולהבטחת תנאי החזקה במעצר העומדים בסטנדרטים הבינלאומיים – במקרים בהם המשמורת חיונית. נציבות האו"ם לפליטים עודדה את ממשלת ישראל שלוקחת חלק בקמפיין, לפתח תוכנית פעולה לאומית במסגרתה היא ניתחה את מסגרות ההגירה והמקלט במדינה וזיהתה שתי מטרות: חלופות משמורת ושיפור תנאי מעצר.

במהלך הקמפיין, שהתקיים בין השנים 2019-2015, הכשירה נציבות האו"ם לפליטים בישראל 459 אנשים ממגוון תחומים בחברה הישראלית – פקידי ממשלה ממשרדים שונים, יועצים משפטיים של וועדות פרלמנטריות, חברי קבוצת העבודה הבין-משרדית בנושא קורבנות עינויים, אנשי מקצוע בתחום הרפואה, שופטים ואנשי צוות בית הדין לביקורת משמורת ולעררים, וארגונים לא ממשלתיים. ההכשרה התמקדה בדיני מקלט ובקווים מנחים למשמורת של נציבות האו"ם לפליטים, בקבוצות פגיעות, בחלופות מעצר ובמיון וזיהוי אנשים פגיעים ובהפנייתם לגורמים המתאימים. את ההכשרה הובילו מומחים בינלאומיים למשמורת שהוזמנו על-ידי נציבות האו"ם לפליטים ממטה הארגון בג'נבה, מהקואליציה הבינלאומית בנושא מעצר ומבית הקרן לניצולי עינויים בבלגיה, בשבדיה ובארה"ב, כדי להציג בפני מקבלי ההחלטות הישראלים חלופות משמורת שנוסו בהצלחה בחו"ל, ושאותן ניתן ליישם בישראל.

בעקבות קמפיין זה סייעה נציבות האו"ם לפליטים בהפחתת מספר הילדים שהוחזקו במשמורת מ-108 בשנת 2013 ל-0 בשנים שלאחר-מכן,  ואף פעלה לפיתוח פרויקט שבאמצעותו זוהו 100 קורבנות עינויים פגיעים, שזכו לפטור ממעצר ולשיקום, טיפול רפואי ותמיכה בדיור.

מסמכים ומשאבים

**פרסומים של כותבים שאינם מטעם נציבות האו”ם לפליטים אינם משקפים בהכרח את עמדת נציבות האו”ם לפליטים ואת התכנים אותם היא מקדמת

מעבר למעצר 2014-2019: אסטרטגיה עולמית לתמיכה בממשלות כדי לשים קץ להחזקת מבקשי מקלט ופליטים במשמורת – דוח התקדמות סופי (2020) – אנגלית

מעבר למעצר: אסטרטגיה עולמית לתמיכה בממשלות כדי לשים קץ להחזקת מבקשי מקלט ופליטים במשמורת (2014-2019) – עברית | אנגלית

כליאת מהגרים ומבקשי מקלט בישראל: 2018-1998 (המוקד לפליטים ולמהגרים, 2015)**

מסמך אפשרויות מס' 1: אפשרויות העומדות בפני ממשלות בכל הנוגע להסדרי טיפול וחלופות מעצר לילדים ומשפחות (פורסם לראשונה ב-2015, תוקן ב-2019) – אנגלית

רואנדה או סהרונים: דוח ניטור – מבקשי מקלט במתקן חולות (המוקד לפליטים ולמהגרים, 2015)** – אנגלית

קווים מנחים למשמורת: הנחיות בדבר קריטריונים וסטנדרטים יישומיים בנוגע למשמורת של מבקשי מקלט ולחלופות משמורת (2012) – עברית |  אנגלית

חדשות וסיפורים בנושא