פליטות אינה מצבו הקבוע של אדם, או שאינה צריכה להיות מצבו הקבוע
כאשר פליט מצליח לשוב ולהשתייך לקהילה – אם באמצעות רכישה מחודשת של הגנתה של מדינת המוצא שלו, כאשר התנאים מאפשרים זאת ואם על-ידי הבטחת הגנה חלופית ויציבה בקהילה החדשה אליה הגיע, בדרך של התאזרחות – מעמד הפליט שלו, שטבעו זמני במהותו, מגיע לקיצו.
צילום: עיישה, פליטה מאוגנדה, יושבה מחדש בבריטניה, שם היא לומדת להיות סניגורית למען קידום זכויות נשים.
ואכן, אחריותה העיקרית של נציבות האו"ם לפליטים היא לספק הגנה בינלאומית לפליטים ולחפש "פתרונות קבע לבעיית הפליטים באמצעות סיוע לממשלות, ובכפוף לאישורן של הממשלות הנוגעות בדבר, לארגונים פרטיים. זאת כדי לאפשר את חזרתם של פליטים כאלה מרצון למולדתם, או את היטמעותם בקהילות חדשות".
לאורך תולדות ההגנה על פליטים, רובם המכריע של האנשים שנאלצו לברוח מארצם ביקשו מקלט באזור מגוריהם. אך טבעי הוא שפליטים, המאמינים כי גלותם אינה אלא הכרח זמני, רוצים למצוא מקלט במדינות סמוכות גיאוגרפית לשלהם, ואם ניתן, כאלה שיש להן זיקה תרבותית ולשונית אליה, דבר שיקל על קבלתם וקליטתם ברוח חיובית. אולם, מדינות מארחות אלה הן פעמים רבות המדינות המתקשות במיוחד להתמודד עם נוכחותן של אוכלוסיות פליטים גדולות, אפילו בעזרת תמיכתם של ממשלות תורמות, נציבות האו"ם לפליטים וגורמים אחרים.
רוב הפליטים חולמים על שיבה הביתה. עם זאת, המציאות העצובה היא שעבור מיליוני פליטים ברחבי העולם הסיכויים לשוב אי פעם הביתה קלושים. חלקם אינם יכולים לשוב משום שמדינותיהן שקועות בסכסוך אינסופי או משום שהם חוששים מרדיפה אם ישובו. אפילו כאשר פליטים רוצים לשוב הביתה והתנאים השתנו די והותר כדי לאפשר להם לנסות לחזור, המצב עלול להיות קשה ביותר. יש להניח מחדש את התשתיות שנהרסו. פליטים רבים נולדו למעשה בגלות. משמעות הדבר היא שהם מעולם לא ראו את 'המולדת' שאליה הם חוזרים והחיים בה עלולים להיות קשים עבורם. בנוסף יש להתגבר על מכשולים עמוקים אחרים, חברתיים, כלכליים, פוליטיים ודתיים.
השגתם של פתרונות בני קיימא לבעיות פליטים מחייבת שיתוף פעולה של מדינות, בהתאם לעקרונות הסולידריות הבינלאומית וחלוקת הנטל והאחריות. באופן טבעי למדי, מוטל על המדינות המפותחות יותר להפגין מידה רבה יותר של סולידריות עם מדינות בעלות הכנסה נמוכה, בהן שוהים הרוב המכריע של פליטי העולם. זאת על-ידי:
- הנהגת מדיניות קליטה ליברלית ביחס לפליטים המגיעים לשטחן;
- מתן סיוע פיננסי וטכני לתמיכה בהקמת מערכות מקלט מתפקדות, יכולות קליטה ותוכניות בנות קיימא להיטמעות במחוזות שבהם הן נחוצות ביותר;
- הקמה או חיזוק של תוכניות יישוב מחדש ודרכי קליטה אחרות (למשל מלגות, אשרות הומניטאריות, חסויות פרטיות, אשרות עבודה וכו') עבור פליטים שאינם יכולים או אינם רוצים להישאר במדינת המקלט הראשונה שלהם;
- וגיוס מאמצים מתואמים להשכנת שלום ולבניית שלום בכדי לסייע ביצירת תנאים התורמים לחזרה מרצון למדינות המוצא.
שלושת הפתרונות בני הקיימא שאותם מקדמת נציבות האו"ם לפליטים הם: