מייצג לרגל "יום האישה הבינלאומי" על מדרגות קניון בתל-אביב. למצולמת אין קשר לכתבה. צילום: נציבות האו"ם לפליטים
הימים אינם ימי שגרה והשמש של תחילת מרץ שולחת קרניים זהירות של אופטימיות אל רחוב תל אביבי הומה אנשים המתרוצצים בהפסקת הצהריים.
בשגרת המלחמה הזו, כל יום חג או מועד מצוין עם כוכבית, או עם צל כבד, צילם של אילו שאינם חוגגים. גם ה-8 במרץ, יום האישה הבינלאומי אינו שונה, ואולי ביתר שאת, הוא נחוץ או מציף יותר השנה.
אך בין כתלי "המכללהּ", שוררת תחושת שלווה וריח בישול של בית. הקירות הלבנים עטורים באומנות אקטיביסטית-פמיניסטית, צמחייה ירוקה וספרייה עשירה הם הרבה יותר מתפאורה, הם כלים וכוח, והם מייצרים מציאות חדשה עבור 130 הסטודנטיות, בבית הספר החברתי לנשים היוצאות ממעגל הזנות ואלימות.
"יושבות בכיתה אחת סביב השולחן, נשים עם חיג'אב, עם נשים ממאה שערים, יהודיות, ערביות וטראנסיות, ישראליות ומבקשות מקלט," מספרת איריס שטרן לוי, מייסדת ומנכ"לית שותפה של המכללהּ, "כולן לומדות זו עם זו ללא שיפוטיות, או עוינות לאף צד, גם בימים אלו. הן מסתכלות אחת על השנייה ויודעות שהן כולן באותה סירה."
בין התמונות המציגות נשים חזקות ומהפכניות על קירות החלל נמצאת גם תמונה של צוות המכללהּ בהפגנה למען זכויות נשים. צילום: נציבות האו"ם לפליטים
איריס שטרן-לוי במשרדה. צילום: נציבות האו"ם לפליטים
שטרן-לוי: "עבור כל סטודנטית שמגיעה לפה, זה כמו כיתה א'". צילום: נציבות האו"ם לפליטים
הדרכת סטודנטיות באחת מכיתות המכללה. צילום: המכללה
שטרן-לוי בחדר הציוד העמוס במכשירי כתיבה ובגדים ונעלים חדשו תלגמרי, עבור מי שזקוקה. צילום: נציבות האו"ם לפליטים
שולחן האוכל בחלל המכללה בסיום ארוחת הצהריים שהכינו המתנדבות. צילום: נציבות האו"ם לפליטים
"המכללה העניקה לי כוח, למדתי כאן הרבה דברים אבל יותר מזה, המכללה עכשיו היא כמו המשפחה שלי, בלי המכללהּ לא הייתי מסוגלת אפילו לנשום."
שטרן לוי מכירה היטב את כוחה של האחווה וגם את הסוגיות הרגישות והכואבות. אחרי עשורים של עשייה בזירה הפמיניסטית-אקטיביסטית וכמובילת מערך ההתנדבות במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית בתל אביב, ייסדה יחד עם שותפתה למנכ"לות טל חמווי גרנות את המכללה לפני כ-10 שנים. בחודשים הקרובים הן מתכננות לפתוח מכללהּ נוספת, בחיפה.
לאחר היכרות צמודה רבת שנים, גאה נציבות האו"ם לפליטים בישראל השנה להוסיף את המכללהּ לרשימת הגופים הנתמכים על ידה בישראל, ולסייע בתמיכה ב-13 מהסטודנטיות, מבקשות מקלט אפריקאיות העושות את צעדיהן הראשונים בלימוד שפה ורכישת מקצוע. לאחר שלמדו את השפה, כל סטודנטית בוחרת את קורסי ההמשך בהתאם לתחומי העניין שלה, מאנגלית ומחשבים, ועד לימודי קונדיטוריה, שזירת פרחים, הכנה להוראת יוגה ועזרה בכתיבת קורות חיים. ההכשרות כולן מותאמות לנשים הללו, שרובן סובלות מפוסט טראומה מורכבת.
בשונה מרוב הסטודנטיות, מבקשות-המקלט שלומדות כאן הן גם אימהות. כדי לאפשר להן ללמוד, המכללהּ, בשיתוף נציבות האו"ם לפליטים, דואגת לצרכיהן העיקריים כגון עלויות הבייביסיטר, בגדים או אוכל לילדים. שטרן-לוי מספרת שבדומה לתקופה הקורונה, מאז ה- 7 לאוקטובר הנשים אף איבדו מקומות עבודה והיו זקוקות לסיוע גם בשכר הדירה.
סמאר (שם בדוי) מבקשת מקלט וסטודנטית לשעבר במכללהּ משתפת: "המכללה העניקה לי כוח, למדתי כאן הרבה דברים אבל יותר מזה, המכללה עכשיו היא כמו המשפחה שלי, בלי המכללהּ לא הייתי מסוגלת אפילו לנשום."
"גילינו שזה לוקח כחמש שנים כדי להרגיש מספיק בטוחה, כדי להרגיש כשווה בין שווים," מספרת שטרן-לוי, על מבקשת מקלט בוגרת המכללהּ וכיום עובדת כתומכת הוראה בגן עירייה. "היא למדה קרוא וכתוב, יישומי מחשב ותומכות חינוך לגיל הרך, שזה קורס תובעני הכולל החייאה ועזרה ראשונה, איך לדבר עם הורים, התפתחות הילד ועוד. היא התקבלה לעבודה ונמצאת שם מעל לשנה וממשיכה להתפתח ולהתקדם".
"נשים לא צריכות קרמים, הן צריכות הזדמנויות שוות, שכר הוגן, ביטחון ברחוב ובבית"
עבור סמאר והנשים האחרות שעברו את ההכשרות, המכללהּ הייתה נקודת מפנה משמעותית. והלימודים הם רק חלק קטן ממה שהסטודנטיות מקבלות. שטרן-לוי מספרת על הערך החברתי הנוסף לחומר הלימוד במכללה. את החגים, הן חוגגות יחד מסביב לשולחן, ומעודדות את הנשים גם לקחת חלק בפעילות פוליטית-חברתית, כגון הצבעה בבחירות מקומיות, או השתתפות בהפגנות. "הצטרפנו להפגנה בקפלן של נשים, הפגנה קטנה יחסית, רק של נשים עבור נשים, והן כולן הגיעו. להפגנות בקפלן (הפגנות נגד ה"רפורמה במערכת המשפט" ד.ר.) הן לא מצטרפות אבל הן כל כך רצו להרגיש שייכות, שהן חיות בתוך החברה הזאת אבל ליד".
סטודנטיות, מתנדבות וצוות יוצרות ערכות "ראשת דשא" עבור ילדות וילדי המפונות והמפונים מהדרום. "הסטודנטיות הן חלק מהחברה שרוצות לקחת חלק בפתרונות וסיוע ולהרגיש טוב כמו כולנו". צילום: המכללה
וכך באופן טבעי, גם "יום האישה הבינלאומי" הנו הזדמנות ללימוד ולהעצמה. "בשנים האחרונות ה-8 במרץ הפך ליום בו חברות תמרוקים מציעות הנחות לנשים ומחלקות לנו פרחים ושוקולד" מספרת שטרן-לוי. "זהו יום שנועד לסמן את המאבק של נשים, לא יום של פינוק. נשים לא צריכות קרמים, הן צריכות הזדמנויות שוות, שכר הוגן, ביטחון ברחוב ובבית".
ולציון יום המאבק הזה, "יום האישה הבינלאומי" השיקה המכללהּ, יחד עם רשת חנויות Story: פרויקט שנקרא HerStory, היוצר בחיבור השמות גם אלטרנטיבה להיסטוריה His (S)tory, ומעניק לנשים קול וביטוי במרחב הציבורי. משפטים של נשים מהפכניות בשפות עברית, אנגלית, רוסית, אמהרית, טיגרינייה וערבית, שפתן של קהילת הסטודנטיות, מודפסים על חולצות ועל מדרגות קניון TLV Fashion ברחוב החשמונאים ומהווים מחווה לנשים פמיניסטיות, אקטיביסטיות ופורצות דרך
בפעילותן, ביום זה ובשאר ימות השנה, מבקש צוות המכללהּ להעצים את הסטודנטיות, שלדבריהן עושות מהפכות מדי יום בכך שהן בונות את חייהן בכוחות עצמן וכנגד כל הסיכויים, שכן "כל צעד שהן מצליחות לעשות – להגיע לשיעור, לסיים קורס, הוא מהפכה בפני עצמה."
"אני יודעת להיות נאמנה לעצמי. זה מה שאני יודעת הכי טוב" רונית אלקבץ. מתוך הפרויקט ליום האישה הבינלאומי של המכללהּ ו- Story. צילום: נציבות האו"ם לפליטים
פרויקט משותף של המכללהּ ורשת חנויות Story, על מדרגות קניון TLV Fashion בתל-אביב לרגל יום האישה הבינלאומי. צילום: נציבות האו"ם לפליטים.
Share on Facebook Share on Twitter
