מעמד של פליט לאנשים המסרבים לשרת בצבא
מצבם של ”עריקים ואנשים המשתמטים משירות צבאי“ נסקר במדריך להליכים וקריטריונים לקביעת מעמד של פליט לפי האמנה משנת 1951 והפרוטוקול משנת 1967 בדבר מעמדם של פליטים (עברית | אנגלית) [”מדריך הנציבות“]. במדריך הנציבות נקבעו שלושה עקרונות מרכזיים:
- פחד מפני העמדה לדין וענישה בגין עריקה או השתמטות מגיוס אינם מהווים כשלעצמם פחד מבוסס מפני רדיפה על־פי הגדרתו באמנת הפליטים. מצד שני, עריקה או השתמטות מגיוס אינם מדירים אדם מפליטות, ואפשר שאדם יהיה פליט בנוסף להיותו עריק או משתמט מגיוס.
- ברור שאדם אינו פליט כאשר הסיבה היחידה לעריקתו או להשתמטותו מגיוס היא העובדה שאינו אוהב את השירות הצבאי או שהוא מפחד מפני הקרב. עם זאת, הוא עשוי להיות פליט אם לעריקה או להשתמטות שלו משירות צבאי מתלווים מניעים רלוונטיים אחרים לעזיבת ארצו או להישארות מחוץ לשטחה, או אם יש לו טעמים אחרים לפחד מפני רדיפה כמשמעו של מושג זה בהגדרה.
- עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם הצורך לבצע שירות צבאי יהיה הבסיס היחיד לבקשת מעמד של פליט, כלומר כאשר אדם יכול להוכיח כי ביצוע השירות הצבאי היה מחייב את השתתפותו בפעולה צבאית המנוגדת לאמונותיו הפוליטיות, הדתיות או המוסריות הכנות, או מטעמי מצפון תקפים.
לפיכך, יש לבחון טענה הנוגעת בהשתמטות מגיוס או בעריקה לגופה, תוך הקדשת תשומת לב מיוחדת, בין היתר, לגורמים הבאים:
- קיומו של שירות צבאי חובה (כלומר גיוס חובה) בארצו של מגיש הבקשה, הנדרש לשרת, ומשך השירות, כמו גם האופן שבו כּוּנן השירות הצבאי והדרך שבה הוא מנוהל;
- הכרה משפטית במעמד של סרבן מצפון, נהלים לקבלת מעמד כזה והטעמים המקובלים באותה מדינה כתקפים עבור סירוב מצפוני.
- זמינות השירות החלופי ואופיו (כלומר שירות לא קרבי בצבא, שירות אזרחי בתחום החברתי/התפתחותי וכו');
- מצבה של מערכת המשפט בארצו של מגיש הבקשה והתנהלותה בתחום זכויות האדם, בפרט ביחס לראיות בדבר הפרה של זכויות האדם מצד הכוחות המזוינים;
- הסטנדרטים והדרישות של הקהילה הבינלאומית באשר למטרות, לאמצעים ולשיטות של הגיוס, ולשימוש בכוח מזוין;
- אופי הפעילות הצבאית שהשירות הצבאי היה מצריך ממגיש הבקשה;
- אופי וחומרת העונש או היחס הצפוי למגישי בקשות המסרבים לשרת בצבאם.
בשנת 2018 העניק בית הדין לעררים בישראל לראשונה מעמד של פליט לאריתראי שהשתמט משירות צבאי בארצו, במקרה של ערר (י-ם) 1010-14 מסגנה נ' משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה.
אשרה הומניטארית לתושבי חבל דארפור
עד שנת 2012 הגיעו לישראל יותר מ-15,500 אזרחים סודאנים שביקשו הגנה בינלאומית. רבים ממבקשי המקלט הללו הגיעו מאזורי הסכסוך של דארפור, הנילוס הכחול והרי נובה. רק אדם אחד מדארפור שהגיש בקשת מקלט קיבל מעמד של פליט.
במקום מעמד פליט, המדינה העניקה ל-1,400 מבקשי מקלט מדארפור אשרות הומניטאריות ותושבות זמנית, תחילה ל-600 מבקשי מקלט בשנת 2007 ולאחר-מכן ל-800 נוספים במהלך השנים 2019-2017. נכון לסוף 2019 היו 4,583 בקשות מקלט תלויות ועומדות של אזרחי סודאן.
עמדת הנציבות באשר לצורכי ההגנה הבינלאומית של יוצאי חבל דארפור
מסמכים ומקורות
מדריך להליכים וקריטריונים לקביעת מעמד של פליט לפי האמנה משנת 1951 והפרוטוקול משנת 1967 בדבר מעמדם של פליטים – עברית | אנגלית
- קווים מנחים להגנה בינלאומית מס׳ 1: רדיפה הקשורה במגדר – עברית | אנגלית
- קווים מנחים להגנה בינלאומית מס׳ 2: ”השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים“ – עברית | אנגלית
- קווים מנחים להגנה בינלאומית מס׳ 6: בקשות למעמד של פליט המבוססות על דת – עברית | אנגלית
- קווים מנחים להגנה בינלאומית מס׳ 7: קורבנות סחר ואנשים הנמצאים בסיכון ליפול קורבן לסחר – עברית | אנגלית
- קווים מנחים להגנה בינלאומית מס׳ 8: בקשות מקלט של ילדים – עברית | אנגלית
- קווים מנחים להגנה בינלאומית מס׳ 9: בקשות למעמד של פליט המבוססות על נטייה מינית ו/או זהות מגדרית – עברית | אנגלית
- קווים מנחים להגנה בינלאומית מס׳ 10: בקשות למעמד של פליט הקשורות בשירות צבאי – עברית | אנגלית
- קווים מנחים להגנה בינלאומית מס׳ 12: בקשות למעמד פליט הקשורות במצבים של סכסוך חמוש ואלימות – עברית | אנגלית
חדשות וסיפורים בנושא