"לפעמים אני יושב עם חברים במפגשים חברתיים, או אפילו בבית קפה שכונתי וניגשים אליי עם שאלות לגבי זכויות בעבודה," מספר הדרה זיראיי, אחד מ-20 הצעירים והצעירות שהשתתפו בהכשרה של "קו לעובד" בסיוע נציבות האו"ם לפליטים. "למשל, אם הם חושבים שהמעסיק שילם להם רק חצי מכספי הפיצויים ואני בודק במחשבון של "קו לעובד" ומסביר להם אם כן או לא המעסיק חייב להם… ואם משהו שאני לא בטוח לגביו, אני ישר פונה לליאור והיא מסבירה לי."
ליאור, היא ליאור מלכה, מנהלת המחלקה למבקשי מקלט ופליטים בעמותת "קו לעובד," אשר יחד עם דניאל פרוינד המתנדבת בארגון ואורית רונן, עורכת דין העובדת בקו לעובד יצרו והעבירו את ההכשרה הראשונה מסוגה לצעירים על זכויות במקום העבודה. מאז סיום הקורס, מלכה ופרוינד מספרות ל- UNHCR על עלייה בפניות ושאלות בנושאי זכויות העסקה שמעידות על המודעות הגוברת וגם על המסוגלות של הצעירים לעמוד על זכויותיהם.
"ככה נראים פערי הכוחות." מסבירים בקו לעובד, "מטרת הקורס הייתה לסייע למשתתפים לקבל קצת יותר כוח, לדעת איך לחפש את המידע ולנסות ליישב ולו במעט, את פערי הכוחות בין המעסיק לעובד."
ארסמה טעמה היא סטודנטית שנה א' באוניברסיטה הפתוחה למדעי המדינה ויחסים בינלאומיים אבל בבואה לקרוא את תלוש המשכורת שלה, היא הייתה חסרת אונים.
"אני מנסה לקרוא את התלוש שלי ואני לא מבינה כלום ולי אין מחסום של שפה," מספרת טעמה שנולדה באריתריאה, והגיעה לישראל בגיל שמונה כמבקשת מקלט וסיימה את לימודיה בתיכון ביאליק-רוגוזין בתל אביב ועובדת כיום בארגוני זכויות אדם. "בבית, אבא שלי מבקש שאני אקרא את התלוש שלו, הוא אמר לי: את לומדת באוניברסיטה, איך את לא מבינה את זה? הוא לא למד, אז הוא חושב שלימודים זה הכל. זה לא משהו שמלמדים אותך בבית ספר".
זיראיי, העובד בארגון לפליטים א.ס.ף למעלה משנתיים כמנהל קבלת הקהל הגיע גם הוא מאריתריאה לפני למעלה מ-15 שנה משתף בחוויה דומה. "עבדתי בהרבה מקומות, במלונות, במפעלים, בארגוני זכויות ואף פעם לא העסיק אותי יותר מדי עניין הזכויות… חלק מהדברים ידעתי בגלל העבודה שלי בארגונים ופניות של אנשים שנתקלתי בהם לאורך השנים. אבל לא ידעתי איך קוראים תלוש, מה צריך לחפש שם.
ליאור מלכה, מעבירה את אחד ממפגשי ההכשרה שהתקיימו בירושלים. צילום: קו לעובד
ליאור מלכה בקבלת קהל. צילום: קו לעובד
ב"קו לעובד", עמותה הפועלת מזה למעלה מ-30 שנה לקידום זכויותיהם של כלל העובדים במשק הישראלי מודעים היטב לסוגיית העובדים המוחלשים, לחוסר היכולת של העובדים לקרוא ולהבין את תלושי השכר שלהם, לצד חוסר הנגישות של גופים כמו ביטוח לאומי. פרוינד מספרת איך נוצרה ההכשרה לקהילת הפליטים: "כמות הפניות המגיעות אלינו גדולה מהמשאבים הקיימים לנו. לצד זאת, קהילת הפליטים המגיעה אלינו למחלקה ברובה נמצאת בארץ הרבה מאוד שנים, 12-15 שנים ובמקרים מסוימים אפילו 20 שנים בארץ. מה שאומר שרובם כבר שולטים בעברית ולהרבה מהפונים יש את היכולת לדבר עם המעסיק ולפנות אליו בעצמם אבל חסר להם מהידע והניסיון שיש אצלנו".
שקף מתוך המצגת בתוכנית ההכשרה לצעירים מבקשי-מקלט של קו לעובד בתמיכה נציבות האו"ם לפליטים. זכויות: קו לעובד
אוקביט, אחד המשתתפים בקורס מספר שהקהילה בישראל "עברה שלב" בשנים האחרונות, במיוחד עבור הדור הצעיר של הפליטים: "בהתחלה, כשהגענו לפה, השפה הייתה החסם שלנו כקהילה, היום, אחרי שעברנו את המכשול הזה הגיע הזמן שנדע את הזכויות שלנו במקום העבודה".
המשתתפים בקורס למדו להכיר את הזכויות המגיעות להם (כמו לכל עובד ישראלי) בשוק העבודה הישראלי ואת החוקים הרלוונטיים לעובדים מבקשי מקלט ופליטים. הקורס כלל גם מידע כללי והכרת הזכויות וגם הדגיש את הדרכים בהן מבקשי מקלט יכולים להשיג את הזכויות הללו, החל מסוגיות של כיצד מדברים עם המעסיק, איך להתכונן למו״מ מול המעסיק, מתי להפסיק לפעול באופן עצמאי ולפנות לסיוע משפטי ועד כיצד לבחור סיוע משפטי.
"היום אני יכולה להגיד שאני יכולה לקרוא תלוש," מספרת טעמה. "פעם ראשונה שאני לא מתביישת או חוששת, היום, כשאני מדברת על שכר אני עושה את זה מתוך מקום של ידע וכוח ולא מתביישת. זה ממש שיפר לי את הביטחון."
מאז המפגש האחרון, ראתה פרוינד את האפקט של הקורס כמכפיל כוח, בעיקר עבור המשתתפות מהקהילה באילת. בשל המצב הייחודי של הקהילה, שם רוב החברים עובדים במלונות, אם עובדת אחת מצליחה לקרוא את התלוש שלה, אז מייד הפנייה שלה הופכת להיות לא של בן אדם אחד, אלא של קבוצה.
"בימים שאחרי ההכשרה, ועד היום, אני מקבלת שאלות והתייעצויות ממשתתפות בנוגע לתלוש שלהן, או של בן זוג או עבור חברה," מספרת פרוינד, "אם מישהי מצליחה לזהות משהו בתלוש שכר שלה אז הן מבינות שזה יהיה אותו המקרה גם עבור שאר חבריי הקהילה האחרים שעובדים בעבודה דומה."
זכותון ותלוש מתורגמים. קרדיט: קו לעובד
הריחוק הגיאוגרפי מהמרכז, ומהשירותים הנגישים בתל אביב עבור מבקשי מקלט הוא אתגר נוסף לקהילה של למעלה מאלף מבקשי מקלט באילת. הנגשת המידע עבור שבע המשתתפות והמשתתפים מאילת הייתה צעד משמעותי גם בהיבט של קירוב הפריפריה למרכז. "הפלטפורמה של הקורס אפשרה להיות בקשר ולבנות אמון, וערוץ תקשורת ישיר ל"קו" (קו לעובד ד.ר.) והן הופכות להיות בעצמן איזה גוף מתווך. כי אם הן לא יודעות, יש להן ערוץ פתוח, ישיר שהוא אך ורק בזכות הקורס." לדברי פרוינד.
הקורס כלל שישה מפגשים במהלכם הכירו המשתתפים מושגי יסוד כמו העסקה ישירה מול עובדי קבלן, חוזה העסקה, שכר שעתי ושכר גלובלי, צו הרחבה, הפקדה לפקדון, קרן השתלמות, ביטוח לאומי ועוד. במקביל להיכרות עם התיאוריה, המשתתפים הוזמנו להעלות מקרים פרטניים ולנתח את תלושי השכר שלהם, להבחין בחלוקה ולהציף שאלות כשבמפגש האחרון, הם השתתפו בקבלת קהל וסייעו בתיווך ומתן תשובות לשאלות של חברים אחרים מהקהילה.
הישג נוסף שרשמו לזכותם המשתתפים בקורס הוא שהמעטפה של התלוש, שלרוב נשארת סגורה, כמו שסיפרה ליאור מלכה, היום כבר נפתחת ואפילו נקראת. ולמעשה הטריוויאלי הזה, השלכות מרחיקות לכת, מעבר ליכולת הטכנית.
"היום אני יכולה להגיד שאני יכולה לקרוא תלוש," מספרת טעמה. "פעם ראשונה שאני לא מתביישת או חוששת, היום, כשאני מדברת על שכר אני עושה את זה מתוך מקום של ידע וכוח ולא מתביישת. זה ממש שיפר לי את הביטחון."
"מטרת הקורס הזה מעבר לכלים, היא לאפשר חשיבה ביקורתית ועצמאית, כלומר להבין על פי הידע שירכשו ויכירו את חוקי העבודה בישראל מה סביר ומה לא, לא שישננו את החוקים בעל פה, אלא ידעו להפעיל היגיון מתוך הבנה והיכרות עם הזכויות והחוק."
מפגש נוסף עסק במבנה ההעסקה יוצא הדופן של חברת השילוח "וולט" שמבקשי מקלט רבים מוצאים דרכם את פרנסתם וב”קו לעובד” ראו לנכון לשים זרקור על המודל הזה על מנת לאפשר לאנשים החלטה מושכלת בשעה שמחליטים לעבוד שם. "ספציפית למבקשי מקלט יש הפרות משמעותיות שאנחנו ראינו בעצמינו עם אנשים שבאים להתלונן כמו למשל: במקום שהמעסיק יפקיד להם את הפיקדון (על פי חוק הפיקדון מעסיק של מבקש מקלט מחויב להפריש על חשבונו 16% משכר העובד לפיקדון חודשי, החל מיום העבודה הראשון ד.ר.) פשוט מורידים להם את זה מהתלוש," משתפת מלכה.
"שמעתי בקורס משתתפים שסיפרו על מקרים שקרו להם שמעסיקים מנצלים אותם שלא יודעים את הזכויות שלהם ולא יודעים לקרוא היה לי ממש קשה לשמוע את זה, חשבתי על ההורים שלי. זה היה לי הכי קשה."
"אנחנו תמיד מציעים מידע על הזכויות שלהם אבל אנשים בסוף עושים את ההחלטה של מה יותר משתלם להם ולא כולם יכולים להרשות לעצמם את זה, בחירה בין רע לרע פחות. ואנחנו מקווים שבעתיד זה ישתנה ושמי שירצה להעסיק אנשים בישראל יעשה את זה באופן חוקי."
אך מטרת הקורס הייתה הרבה מעבר להקניית ידע, כפי שמסבירה מלכה: "מטרת הקורס הזה מעבר לכלים, היא לאפשר חשיבה ביקורתית ועצמאית, כלומר להבין על פי הידע שירכשו ויכירו את חוקי העבודה בישראל מה סביר ומה לא, לא שישננו את החוקים בעל פה, אלא ידעו להפעיל היגיון מתוך הבנה והיכרות עם הזכויות והחוק. לדוגמא- מהן זכויות חשובות בעבודה? איזה תנאים בסיסיים עובד צריך כדי לבצע את עבודתו?"
"שמעתי בקורס משתתפים שסיפרו על מקרים שקרו להם שמעסיקים מנצלים אותם שלא יודעים את הזכויות שלהם ולא יודעים לקרוא היה לי ממש קשה לשמוע את זה," מספרת טעמה. "חשבתי על ההורים שלי. זה היה לי הכי קשה."
הנגשת המידע, שכללה בין השאר תרגום תלוש השכר לטיגריניה, ערבית ואנגלית, בשילוב עם התרגול וההתנסות בפיצוח העקרונות שמאחורי הזכויות היה משמעותי כפי שמעידים המשתתפים, אך עבורם זהו בסיס להעברת מידע רחבה יותר, בעיקר עבור אלו המתקשים בעברית.
ואכן, אחד הנושאים המרכזיים וגם המורכבים ביותר נגעו לחסמים בקבלת הזכויות: היעדר מעמד קבוע, היעדר שליטה בשפה, וחוסר ניסיון במשא ומתן. על כך נוספת העובדה שמרבית מבקשי המקלט מועסקים בעבודות בעלות אופי העסקה "עקיף" כמו קבלנים וקבלני משנה, ובעיקר פערי כוחות בין המעסיק שאין לו מה להפסיד אל מול העובד – שיכול להפסיד הכל. "ככה נראים פערי הכוחות." מסבירים בקו לעובד, "מטרת הקורס הייתה לסייע למשתתפים לקבל קצת יותר כוח, לדעת איך לחפש את המידע ולנסות ליישב ולו במעט, את פערי הכוחות בין המעסיק לעובד."
דניאל פרוינד, קו לעובד, במפגש של קורס ההכשרה באילת. צילום: קו לעובד
ולמרות הנסיבות החיצוניות המאתגרות, ניתן למצוא סיבות גם לאופטימיות, וניתן לראות התקדמות בקהילה שחיה ועובדת בישראל כבר כמעט 20 שנה.
"כשיש ידע, הוא מתפשט כמו אש בשדה קוצים, הם מלמדים אחד את השני ומעבירים את הידע וזה מאוד מרגש"
"חד משמעית, אנחנו רואים עקומת למידה ואנחנו יודעים לסווג אותה גם לפי תחומי העסקה – לדוגמה, בתחום הניקיון קיים צו הרחבה שנותן יותר זכויות לעובדי ניקיון, פעם הם לא ידעו עליהם והיום הם יודעים לדרוש למשל שמגיעים להם דמי הבראה מהיום הראשון." מספרת מלכה. "כשיש ידע, הוא מתפשט כמו אש בשדה קוצים, הם מלמדים אחד את השני ומעבירים את הידע וזה מאוד מרגש".
בצד ההצלחות של קו לעובד בהכשרת הקהילה, נותר האתגר הגדול של איך מעבירים את הידע הזה לכולם, במיוחד לאלו שאינם שולטים בעברית כמו הדור הצעיר של מבקשי המקלט.
"אני חושב שצריך להכשיר את האנשים שהיו בקורס, שימשיכו להעביר את המידע לקהילה." משתף זיראיי.
מלכה מסכימה שהקורס הייתה אבן דרך משמעותית אך לא התחנה האחרונה. השלב הבא מבחינתם הוא לשכפל את מוקדי הידע ולהעצים את הקהילה לטפל בנושא עוד לפני שההפרות מגיעות לשולחנן: "אנו מקווים לייצר קבוצת מנהיגות מתוך הקהילה, אולי מהבוגרים של הקורס ואנשים שהנושא קרוב לליבם, כדי שיהיו זרועות ארוכות שלנו בתוך הקהילה וידעו לזהות מקרים של הפרת זכויות ויהיו מקור של ידע." והיא מוסיפה, "השלב השני הוא לדעת לטפל במקרים האלה ברמת הקהילה בין אם בטיגריניה או בעברית, בלי הצורך בתיווך שלנו כל עוד זה מתאפשר, באופן המקצועי ביותר. זה החלום, יש לנו עוד דרך לעשות עד לשם."
Share on Facebook Share on Twitter
