יוהנה ושניים משלושת ילדיה עומדים בסמטה שליד ביתם בבגדי חג לכבוד הפסחא, 2 במאי 2021.
שכונת הדר בחיפה ידועה כאחת השכונות המגוונות בישראל, אשר בסמטאותיה הצרות ובין בתיה המתפוררים נפגשות תרבויות רבות ושונות. בשכונה, שבה פועלים כמה מבתי העסק הוותיקים בעיר, חיים יהודים, מוסלמים, נוצרים ובהאיים.
בישראל חיים כיום כ-41,000 מבקשי מקלט, ובהם 8,500 ילדים. כ-700 מבקשי מקלט, בעיקר משפחות מאריתריאה, מצאו גם הם את ביתם בשכונת הדר. בניסיון להגביר את נראותה של הקהילה, צילם הצלם דניאל רולידר, בן 26, כמה רגעים מחייהם של אנשים אלה עבור תערוכה שתוצג במסגרת "החממה לאמנות מקום", יוזמה משותפת של ששת המוזיאונים הגדולים בחיפה, לרבות מוזיאון חיפה לאמנות.
"הרבה אנשים לא יודעים על הקהילה (האריתראית) בחיפה, כך שחייהם רגועים פה יותר", אמר רולידר, שבילה שישה חודשים בצילום חברי הקהילה עבור התערוכה "בהדר הולכים לשום מקום". "כשאנשים רואים אדם עם עור שחור בדרום תל אביב, עלולים לעלות בראשם הרבה רעיונות או קונוטציות שליליות לגביו, אבל בחיפה זה לא קורה באותה מידה".
"הילדים לומדים בבתי ספר עם ילדים ישראלים ולכן החינוך טוב יותר, ובאופן כללי קיימת התערות טובה יותר בין הקהילות האריתריאית והישראלית בחיפה מאשר בתל אביב", אמר רולידר. "אבל החסרון הוא שזו לא קהילה גדולה, ולכן הם לא מרגישים בבית באותה מידה כמו בדרום תל אביב".
נציבות האו"ם לפליטים עובדת עם הקהילה בחיפה באמצעות רשת אל"ף, קבוצה קהילתית שהקימו מבקשי מקלט כדי להתארגן ולהעצים את עצמם. בשנת 2019 הפכה רשת אל"ף לחלק ממשפחת "המרכז לקידום פליטים אפרקאים (ARDC)" , אחד משותפיה של נציבות האו"ם לפליטים.
"לרשת אל"ף יש פרויקטים ממש נפלאים של קבוצות טיפוליות לנשים בשפה בטיגרינית, והם הראשונים שחילקו לילדים טאבלטים במהלך מגפת הקורונה", אמר רון פלג, נציג מהיחידה העוסקת בקשרי קהילה, בנציבות האו"ם לפליטים בישראל. "אנחנו עובדים ישירות עם רשת אל"ף על מקרים פרטניים ועל סוגיות קהילתיות רחבות יותר, לרבות הצרכים המיוחדים של קהילה זו".
האמן האריתריאי אפוורקי טעמה, שלמד אמנות במכללה לאמנות מנשר בתל אביב, סייע לרולידר לקשור קשרים עם הקהילה החיפאית ומופיע בעצמו בשתיים מהתמונות. טעמה הוא אחד משני מתנדבים קהילתיים הפועלים מטעם נציבות האו"ם לפליטים בקרב פליטים בחיפה, מסייעים לנציבות האו"ם לפליטים לזהות אנשים הזקוקים לתמיכה נוספת, ופועלים כגשר בין נציבות האו"ם לפליטים לקהילה. ברחבי ישראל פועלים שבעה מתנדבים קהילתיים של נציבות האו"ם, בערים שונות.
דניאל רולידר, משמאל, ואפוורקי טעמה, במרכז, דנים בפרויקט באירוע הפתיחה של התערוכה, 29 באוקטובר 2021.
רולידר רצה להשתמש בפלטפורמה שלו במוזיאון חיפה לאמנות כדי להעלות את המודעות לקהילה בקרב הציבור הישראלי הרחב, ועדיין אפשר לראות את התערוכה במוזיאון חיפה לאומנות. אבל המקום שבו זכתה התערוכה שלו להשפעה הרבה ביותר הוא השכונה שבה צילם את התמונות.
במסגרת שהות האמן, פרוייקט החממה עודד את האמנים לערוך "התערבות אמנותית" הקשורה ליצירות שלהם. רולידר הדפיס את תצלומיו על גבי גיליונות בגודל של כרזה ותלה אותם בגלריה מזו, השוכנת ברחוב סואן בשוק תלפיות בשכונת הדר, בסמוך למקום מגוריהם של אריתראים רבים. הוא אף הדפיס ארבעה תצלומים על פיסות בד גדולות, שגובהן יותר משלושה מטרים, ותלה אותן באמצע רח' סירקין, ממש ליד רחובו הראשי של השוק.
"כשתליתי את התמונות בשוק, אנשים עצרו לידן וסיפרו לשכנים שלהם 'ראיתי את התמונה שלך!'", סיפר רולידר. "ילדים נכנסו לגלריה וראו את פניהם של חבריהם. עבורי, זו הייתה התצוגה המשמעותית ביותר של הפרויקט, לתת להם מקום בו הם זוכים לייצוג. רוב האנשים לא ראו אף פעם תמונות מודפסות שלהם תלויות על כרזה בגובה שלושה מטרים על בניין. הם צילמו את התמונות שלהם. אז ייתכן שהתצלומים שלי לא יובילו לשינוי ברמה הפוליטית, אבל הם יכולים להביא לשינוי ברמה האישית".
רולידר גם ביקש מהמצולמים בתמונותיו לצייר או לכתוב על התמונות כל דבר שהצופה בהן עשוי, לדעתם, להחמיץ. הוא קיבל את השראתו מהצלמים ביקה דפורטר וג'ים גולדברג, שעבדו גם על פרויקטים שבהם המצולמים הוסיפו טקסטים משלהם לתצלומים מודפסים, טכניקה שרולידר מכנה "אתגור הגבולות של מה שנחשב לצילום עיתונות".
חלק מהאנשים ציירו על פניהם המצולמים כדי לשמור על אנונימיות, חלקם רשמו מסרים של אהבה וערגה, ואחרים היללו קבוצות כדורגל אהובות.
ילדים בני הקהילה האריתראית מביטים בתמונות ברח' סירקין שבשכונת הדר, 29 באוקטובר 2021.
"זה היה מוזר כי עצם הבקשה היא מוזרה", אמר רולידר. "אבל אני חושב שהם אהבו את זה ואחר כך, כשאנשים ראו את הפרויקט, ואריתראים שלא היו קשורים אליו זיהו את השפה שלהם בתמונות, זה הדהד אצלם באופן מיוחד מאוד".
התמונות מוצגות במוזיאון חיפה לאמנות. סדרת התמונות אף זכתה במקום השני בקטגורייה "חשיפה ארוכה" בתערוכת הצילום "עדות מקומית" בתל אביב בשנת 2021.
לדברי רולידר, אחרי שישה חודשים של ביקורים שבועיים בקהילה, בכוונתו להמשיך ולתעד את מסעם ואת תקוותיהם של חבריה למציאת פתרון בר-קיימא, על מנת להמשיך לשפוך עוד קצת אור על הנושא ולהגביר את המודעות הציבורית לו. "אני חושב שהחלק שאני זוכר הכי טוב מהפרויקט הוא העובדה שהוא עסק בדרך שבה הקהילה רואה את עצמה".
Share on Facebook Share on Twitter
