מיליון יוהאנס גברקרסטוס היא מתנדבת ופעילה חברתית שהובילה מאבק חברתי ומשפטי עיקש בעיר מגוריה פתח תקוה, שהסתיים בהצלחת רישומם של הילדים לגני ילדים ובתי ספר בעיר. מאבקה על הנגשת הזכות לחינוך, לצד התנדבותה כמגשרת שפתית ותרבותית ופעילותה בחלוקת מזון למשפחות נזקקות בתקופת וירוס הקורונה – הפכו אותה לאוזן קשבת ולמנהיגה מובילה בקהילת מבקשי המקלט מאריתראה.
מיליון יוהאנס גברקרסטוס / @מיליון יוהאנס גברקרסטוס
מיליון יוהנס גברקרסטוס, בת 34, ילידת אסמרה, בירת אריתראה, נשואה ואם לשלושה ילדים צעירים ילידי ישראל. בשנת 2004, אחרי שסיימה את לימודיה, נשלחה לבסיס הצבאי שבסאווה כדי להשלים את שנת התיכון האחרונה. כפי שנהוג שם, מוקדשים החודשיים לאימון צבאי לפני תחילת שנת הלימודים, במסגרתם התאמנה מיליון ובסופם חלתה. היא חזרה באישור לביתה באסמרה, ומאז לא הצליחה לשוב ולהשלים את שנת הלימודים האחרונה שלה. "רציתי מאוד ללמוד עיתונאות באוניברסיטה אך בשביל זה הייתי חייבת להשלים את לימודי התיכון, לכן ניסיתי לחזור שוב לסאווה, אך מחלתי לא אפשרה זאת…".
כמה שנים לאחר מכן ב – 2012, לאחר שבן זוגה נמלט מהמדינה בשל שירותו הצבאי הכפוי, ברחה גם היא מאריתריאה בעקבותיו מתוך רצון לחופש ולהגשים את חלומה ללמוד ולהיות עיתונאית.
עם יציאתה מאריתראה שהתה מספר ימים בסודן השכנה, במחנה הפליטים שגארב, ומשם המשיכה את מסעה לכיוון ישראל, בעקבות בעלה. "הדרך לסיני הייתה מאוד קשה. לקח לנו חודש שלם להגיע ובמהלך המסע ראיתי מראות קשים ואנשים שלא שרדו את הדרך…”.
ביוני 2012, נכנסה מיליון לישראל והועברה למתקן המשמורת 'סהרונים' שם הוחזקה במשך תקופה ארוכה של שנה וארבעה חודשים. "הקשיים של פליטים בישראל הם בכל מקום אליו את הולכת", טוענת מיליון; "אם זה במרפאה בדרך לטיפול רפואי, במשרד הפנים בחידוש ויזה או בעירייה כדי לרשום את ילדייך לבית ספר ולגן הילדים. בכל מקום יש לפליטים מספר זהות אחר ויחס לא מכבד..".
כיום עובדת מיליון כמנקה בבניין מגורים, אך את עיקר זמנה החופשי היא משקיעה בקהילה שלה ובקידום אפשרויות עבור הילדים. היא התחילה את פועלה ההתנדבותי כמגשרת ומתרגמת מעברית לטיגרינייה בגן הילדים של בתה: "כשבתי התחילה ללמוד בגן עירייה, ביקשה ממני הגננת לסייע בתרגום וגישור. כשהבן שלי נכנס לגן, היה לי ברור שגם שם אעזור."
מיליון (השנייה מימין) עם פעילי הקהילה באחד מימי חלוקת סיוע מזון בזמן מגפת הקורונה, בפתח תקוה /
@מיליון יוהאנס גברקרסטוס
המצב של הילדים בעיר החריף כאשר העירייה סירבה לרשום את הילדים לבתי הספר בעיר בשנת 2018. מיליון, ביחד עם חבריה לקהילה ניסו לפנות לעירייה, אך הדלתות היו סגורות בפניהם: "העובדים בעירייה אמרו לנו שאין להם תשובות והציעו לנו לעבור לגור בעיר אחרת. חלק גם אמרו לנו שאין סיבה לרשום את הילדים ללימודים בעיר כי תכף מחזירים אותנו לאריתריאה", ממשיכה מיליון לספר. "היה לי עצוב לראות את ההורים לא מצליחים לרשום את הילדים שלהם ולבסוף את הילדים שישבו בבית ללא מסגרת לימודית. חבר שלנו מהקהילה פנה לארגון א.ס.ף והם חיברו אותנו לקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה. ככה התחלנו את המאבק שלנו למען החינוך של הילדים שלנו".
המאבק של מיליון וקהילת מבקשי המקלט מאריתראה בעיר פתח תקוה הצליח, ובעקבות פסיקת בית המשפט נרשמו הילדים לגני העירייה ולכיתות א'.
מיליון (האישה השלישית מימין) בבית המשפט המחוזי בפתח תקוה, לצדו של עו"ד הרן רייכמן (במרכז, אוחז בצילום) יחד עם פעילים מהקהילה/ @ מיליון יוהאנס גברקרסטוס
בתקופת הקורונה, התארגנה קבוצה שכללה את מיליון ושישה מחבריה, כדי לסייע לחברי קהילה שמצאו עצמם במצוקה כלכלית: "אספנו כסף מכל אחד, לפי יכולתו, וכך הצלחנו לממן שכר דירה לאנשים שלא הצליחו לשלמו בעקבות אובדן עבודתם עקב הוצאתם לחל"ת בשל משבר הקורונה. שלא כמו הישראלים, הם לא היו זכאים לדמי אבטלה ולכן היה חשש אמיתי יאבדו את דירותיהם ויפלטו לרחוב…". בנוסף, ארגונים שונים ומתנדבים ישראלים כמו "פתח לתקווה" הביאו לנו חבילות מזון ובגדים שאני וחברי לקבוצה חילקנו, בהתאם לצרכים". הארגון "פתח לתקווה" ממשיך לתמוך בנו גם היום באמצעות פעילויות קבוצתיות, מימון בשכר דירה ותרומות למטרות שונות.
לאחרונה, במהלך 2021 נבחרה מיליון על ידי נציבות האו"ם לפליטים בישראל לקחת חלק פעיל ומרכזי בעבודה עם הקהילה ולמענה, במסגרת הפרוייקט Refugees Outreach Volunteers.
הפרוייקט מיושם על ידי נציגי קהילות מבקשי המקלט והפליטים ברחבי הארץ, במטרה להנגיש זכויות לחברי הקהילות באזורי המחייה בישראל, לסייע לאלו הזקוקים להכוונה, לספק מידע, וליזום ולארגן מפגשים קהילתיים.
Share on Facebook Share on Twitter
