אוסומעין בארקה הקים שני מיזמים שנועדו לשפר את מצבם של מבקשי המקלט הסואדנים בישראל. הוא שואף להשתמש בעתיד בתואר השני שלו במדיניות ציבורית כדי לתרום לחיזוק הקשרים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים בין ישראל לסודאן.
אוסומעין ברקה מעביר הרצאה באירוע לציון יום הפליט הבינלאומי של נציבות האו“ם לפליטים בישראל בשנת 2019. / © נציבות האו”ם לפליטים בישראל
אוסומעין ברקה, יליד דארפור, הגיע לישראל בשנת 2008 כקטין לא מלווה, בן 13, שנמלט מהמלחמה שגבתה את חייהם של 450,000 בני אדם לפחות.
כעת, כשיותר ממחצית חייו מושרשים בישראל, אוסומעין רואה בעצמו ’גשר תרבותי‘ בין ישראל לסודאן. הוא שואף להפוך לדיפלומט ולשפר את ההזדמנויות העומדות לרשות מבקשי המקלט הסודאנים בישראל, תוך סיוע בפיתוח הקשרים בין ישראל לסודאן. הקריירה שלו מרשימה, עוד בראשית דרכה.
אוסומעין, בוגר כפר הנוער ימין אורד שליד חיפה, התנדב במסגרת השירות הלאומי, ונתן שיעורי עזור לתלמידים בנושאים כמו היסטוריה ותנ"ך כהכנה לבחינות הבגרות. לאחר שהשלים את השירות הלאומי הוא זכה במלגה לפליטים מאפריקה, שאיפשרה לו להשלים תואר ראשון בממשל ובדיפלומטיה ותואר שני במדיניות ציבורית במרכז הבינתחומי בהרצליה (IDC). במהלך לימודיו הוא התמחה בקליניקה למשפט בינלאומי פלילי והומניטארי של המרכז הבינתחומי והתקבל לתוכנית רבין למנהיגות. עבודתו ולימודיו של אוסומעין התנהלו בעברית, שהיא אחת מחמש השפות שהוא דובר.
לפליטים צעירים ולמבקשי מקלט ברחבי העולם אין לעיתים קרובות אפשרות ללמוד באוניברסיטה; אוסומעין הוא יוצא דופן. גם כאשר הם עומדים בכל תנאי הקבלה האקדמיים להשכלה גבוהה, עומדים בדרכם חסמים רבים אחרים: עלויות, קשיי שפה, היעדר מסמכי זהות, אי הכרה בהישגים לימודיים קודמים והגבלת גישה לתוכניות לימוד מסוימות. אך כנגד כל הסיכויים, בספטמבר האחרון הפך אוסומעין לפליט הראשון שהשלים תואר שני בשפה העברית, באוניברסיטה ישראלית.
כעת הוא פועל להסרת שניים מהחסמים העומדים בדרכם של פליטים אחרים: גישה לתוכניות לימוד ושפה.
”שאלתי את עצמי, ’מה אני יכול לעשות כדי לשנות את המצב לטובה?‘“
בשנת 2016 ייסד אוסומעין את ”אולפן אוסומעין“ בתל אביב, המציע קורסים באנגלית, בערבית ובעברית, במחיר בר השגה. פליטים מוותרים בדרך כלל על שיעורי עברית בשל עלותם ומשום שאין באפשרותם להקידש לכך את הזמן. אוסומעין עצמו התמודד עם דילמה זו כשנאלץ לבחור בין לימודי עברית לשליחת כסף לאמו, המתגוררת במחנה פליטים בצ'אד. עד היום האולפן סייע ליותר מ-150 בני אדם מדרום סודאן ומאריתריאה, ביניהם 80 בוגרי התוכנית, שסיימו את מסלול הלימודים.
”אני אדם שמאמין בשינוי. השינוי הזה חייב לבוא מאיתנו, ולא מאף אחד אחר. חינוך מביא לשינוי מבלי לפגוע באיש. אתה יכול לשנות את המדינה ואת העולם. זה תיקון עולם“.
אוסומעין היה שותף גם להקמת ארגון הסטודנטים האפריקאים (African Student Organization) בכדי להקל על גישתם של פליטים להשכלה גבוהה. הוא מייצג את צורכיהם של סטודנטים אפריקאים בישראל בפני הציבור ומעביר הרצאות ברחבי ישראל ובעולם, כמו גם באירוע לציון יום הפליט הבינלאומי של נציבות האו"ם לפליטים בשנת 2019.
”כשאנשים רואים אדם מאפריקה, הם מניחים שהוא מחפש עבודה כשוטף כלים או כמנקה. אני רוצה להראות בדיוק את ההפך“, אמר אוסומעין. ”לגרום להם לבדוק את עצמם ולומר ’ואו, האדם הזה עובד בהייטק?‘ לשם כך אני צריך להראות את כל מה שחיובי בקהילה שלנו. כי עכשיו, המידע שאנשים מקבלים מהתקשורת הוא שלילי מאוד. אני בא ואומר להם את ההפך. שיום אחד, האנשים האלה יהיו נכס ולא נטל“.
אוסומעין הוא אחד מכ-1,400 הסודאנים שזכו למעמד הומניטארי בישראל. זאת, לאחר מאבק משפטי ממושך עם המדינה סביב מעמדם של מבקשי המקלט הסודאנים בארץ. כעת, הוא רוצה לייצג את ישראל בזירה הבינלאומית. הוא קידם את פיתוח היחסים עם ישראל במושב האיחוד האפריקאי באדיס אבבה, ושואף לכך שעבודתו הדיפלומטית תביא תועלת גם למולדתו סודאן.
”יום אחד אני אעשה דברים גדולים עבור המדינה שלי. אקים בית חולים, בית משפט. אלה השאיפות שלי“.
במבט לפנים, אוסומעין מקווה להמשיך וללמוד גם לתואר שלישי ולשוב יום אחד הביתה לדארפור, כשהמצב יהיה בטוח יותר. שם, הוא מקווה להתאחד עם אמו, שתי אחיותיו ואחיו.
”לא באתי לכאן [לישראל] כדי להישאר לנצח. יום אחד המלחמה תסתיים, המצב יהיה יציב, ואוכל לחזור הביתה ולהתחיל את חיי“, אומר אוסומעין. ”לעולם לא אמצא מקום אחר בעולם כמו זה שבו נולדתי. ובגלל זה כל כך חשוב לי לשמש גשר תרבותי, בין המקום בו למדתי למקום בו נולדתי. יש לי חלום כזה… הייתי רוצה מאוד להזמין את חבריי הישראלים אליי הביתה ולערוך להם סיור“.
למידע נוסף על סיפורו של אוסומעין, לחצו כאן לצפייה בראיון הווידיאו שלו במסגרת קמפיין ’תכירו‘.
Share on Facebook Share on Twitter
