אנשים הנמלטים מרדיפה או מלחמה ומבקשים מקלט במדינה אחרת מגיעים פעמים רבות ללא בן/בת זוגם או ילדיהם. 

לאחר שהוכרו כפליטים, הם יכולים בדרך כלל להגיש בקשה להבאת בני משפחתם הקרובה לארץ המקלט שלהם, על פי הכללים החלים במדינה הקולטת.

צילום: משפחה אריתריאית מתאחדת בשוויץ לאחר ארבע שנות פירוד. במהלך מסעם לאירופה נחטפו שניים מהילדים בלוב, עוכבו והוחזקו שם בדרישה לכופר.

כדי לעודד מדינות בעניין זה, אימצה הוועדה המנהלת של נציבות האו"ם לפליטים שורת מסקנות החוזרות ומדגישות את חשיבותם המהותית של אחדות המשפחה ואיחוד משפחות וקוראות להקל על כניסת בני משפחתם של אנשים הזקוקים להגנה בינלאומית.

אולם במציאות, פליטים נותרים פעמים רבות מופרדים ממשפחותיהם לתקופות ממושכות, או לתקופה בלתי מוגבלת, עקב מדיניות ופרקטיקות המונעות איחוד משפחות או מעכבות אותו. עיכובים ממושכים מגבירים את הסכנה הנשקפת לבני המשפחה שנותרו מאחור, לעיתים באזורי עימות או במחנות פליטים, ואשר חשופים לעיתים קרובות לאותה סכנת רדיפה שבגינה קיבלו בן/בת הזוג או ההורה הגנה במדינת מקלט. תקופות ממושכות של פירוד משפחות גובות גם מחיר פסיכולוגי כבד, במיוחד מילדים.

הגדרה צרה של מושג ה"משפחה" – כזו שאינה מתחשבת בהקשרים תרבותיים שונים – היא מכשול מרכזי לאיחוד משפחות. בעוד שמבני המשפחה המורחבת הפכו פחות מרכזיים בחיי המשפחה במדינות המערב, ברוב המדינות הלא-מערביות מוכרת רשת רחבה יותר של מערכות יחסים כחלק בלתי נפרד ממה שנחשב ל'משפחה'. לפיכך, נציבות האו"ם לפליטים קוראת מזה זמן רב לכבד את מגוון קשת הפרשנויות התרבותיות למונח בני משפחה, בהתאם לסטנדרטים של זכויות אדם.

הגדרת נציבות האו"ם לפליטים כוללת גם אנשים העשויים להיות תלויים בתא המשפחתי מבחינה כלכלית, חברתית או רגשית. היא כוללת ילדים שהגיעו לגיל 18 או כאלה שנישאו אך נותרו בתוך התא המשפחתי.

מכשול נוסף להנאה מחיי אחדות המשפחה בחלק ממדינות המקלט, כולל באירופה, נובע מן היחס השונה הניתן לאנשים שזכו בהגנה בלבד, לעומת אלה שזכו במעמד של פליטים.

איחוד משפחות בישראל

בישראל ההזדמנויות לאיחוד משפחות מועטות, היות שמספר מבקשי המקלט שלהם ניתן מעמד של פליט מצומצם ביותר (פחות ממאה). עם זאת, מדינת ישראל העניקה איחוד משפחות לכמה פליטים מוכרים, שהצליחו עקב כך להתאחד עם ילדיהם ובן/בת זוגם לאחר שנות פרידה ארוכות. מבקשי מקלט רבים בישראל הצליחו להתאחד באירופה עם בני המשפחה מהם הופרדו, אולם לאחרים לא ניתנה אפשרות כזו בשל דרישות בלתי סבירות להצגת מסמכים המעידים על זהותם וכאלה המתעדים יחסי משפחה.

ההגנה על המשפחה אינה משרתת רק את האנשים הנוגעים בדבר, אלא גם את טובתן של מדינות. משפחות מקלות על הסתגלות כלכלית ומקדמות הסתגלות חברתית בסביבה חדשה. למשפחות יש סיכויים טובים יותר להצליח לספק את צורכיהן בעצמן באמצעות איחוד המשאבים העומדים לרשותן. משפחות יכולות גם למלא תפקיד חיובי בהתאוששות מהלחץ הגופני והרגשי שגורמת הבריחה מרדיפה. לעומת זאת, לפירוד משפחות יכולות להיות השפעות פסיכולוגיות מתישות העלולות לפגוע בסיכויי ההיטמעות.

על פי מידע חלקי שהצטבר במשרדי נציבות האו"ם לפליטים משגרירויות זרות: אירופה, ארה"ב ואוסטרליה עולה תמונה חלקית המצביעה על כך שמעל 2,500 מבקשי מקלט ופליטים שמוצאם מאריתראה וסודאן יצאו מישראל למדינות אלה במסגרת הליך "איחוד משפחות" השונה ממדינה למדינה.

 

מסמכים ומקורות

סדרת מחקרים בנושא מדיניות משפטית ומדיניות הגנה: "הזכות המהותית" לאחדות המשפחה של פליטים ואנשים אחרים הזקוקים להגנה בינלאומית בהקשר של איחוד משפחות (2018) – אנגלית

איחוד משפחות בהקשר של יישוב מחדש והיטמעות (2001) – אנגלית

מסקנות הוועדה המנהלת של הנציבות בנושא איחוד משפחות: מס' 9  – אנגלית (XXVIII – (1997

מסקנות הוועדה המנהלת של הנציבות בנושא איחוד משפחות: מס' 24  – אנגלית (XXXII – (1981

חדשות וסיפורים בנושא

[/et_pb_text]
[/et_pb_row][/et_pb_section]