אמנת הפליטים משנת 1951 והפרוטוקול הנלווה לה משנת 1967 הם מסמכי המפתח המשפטיים המכוננים את התשתית לעבודת נציבות האו"ם לפליטים. לצד 149 מדינות המהוות צד לשני המסמכים או לאחד מהם, הם מגדירים את המונח "פליט" ומפרטים אודות זכויות הפליטים ומחויבויותיהן המשפטיות של המדינות להגנתם.
עיקרון הליבה הוא 'עיקרון איסור הגירוש או אי-ההחזרה', לפיו פליטים לא יגורשו ולא יוחזרו למדינה בה יהיו חייהם או חירותם בסכנה. זהו חלק מהדין הבינלאומי המנהגי.
מעמד החתימה על אמנת הפליטים משנת 1951 בג'נבה
על פי החקיקה, מדינות צפויות לשתף פעולה עם נציבות האו"ם לפליטים על מנת להבטיח כי זכויות הפליטים מכובדות ומוגנות. ישראל אישררה את אמנת הפליטים מ-1951 בשנת 1954 וכן אישררה את הפרוטוקול שלה מ-1967 בשנת 1968.
היתרונות בהשתתפות ממשלות לאמנת הפליטים
מדינות המהוות צד לאמנה, להצהרות ולהסתייגויות (נכון לספטמבר 2019)
אמנות בינלאומיות נוספות
- הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם
- אמנה בדבר ביטול אפליה נגד נשים לצורותיה
- אמנה בדבר זכויות הילד
- אמנה בדבר מעמדם של מחוסרי אזרחות משנת 1954
- אמנה בינלאומית בדבר ביעורן של כל הצורות של אפליה גזעית
- אמנה בינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות
- אמנה בינלאומית בדבר זכויות כלכליות חברתיות ותרבויות
- אמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים